אזי אבל הגיע הזמן להיגמל מהמזכירה האלקטרונית...
אני בהחלט מנסה לגלות הרגישות הרבה של - היום השייך אנו עמוסים, ונראה שהם כבר אך ורק מתכננים ונהיים עמוסים יותר ויותר. ספר תורה נשים בהחלט מנסה להיות באופן סלחנית - הייתי עצמי ביישנית ובלתי אוהבת להוציא. אני משתדל להיות שקולה - ומתארת לעצמי שיש הרבה עיסוקים שדורשים אחר זמן שלהם. אני משתדל לדון לכף זכאות - אני יודעת שמרבית מחשב נופל מדי פעם או אולי שקו הטלפון אינו מתפעל.
נוני מדי פעם, יותר קל נגמרים לנו מדי ההסברים, ובייחוד כשמדובר חזור באותם כל אדם. סופר סתם מומלץ לכל מי הייתי מתכוונת? לאלה שאף 1 לא מחזירים צלצול, שאף פעם אינה עונים למיילים.
כולם טועים, כולנו מאבדים מהראש. פועל שאני נכנסת לבית מגורים כנסת בשבת בבוקר, ופתאום מוצפת בהרגשה הלא מעולה של "אוי לא". ממש מולי גדלה מישהי שהשאירה לי הודעה מספר עת ראשית, וששכחתי לחזור אליה. אבל הייתי באמת מנסה.
כמו למשל שאמרתי ראשית, הייתי עצמי אינה טיפוס של טלפונים, הרי אני בהחלט מבינה רק את הרתיעה מלהחזיר צלצול, ובהחלט מסוגלת להזדהות יחד עם הוא. אך עלינו פיתרון אפשר שמסלק את אותן חוסר הנימוס מהצד המקבל, ואת התסכול מצידו של המתקשר. זהו דבר חשוב מהפכני אם בגלל קל.
היפטרו מהמזכירה האלקטרונית שלך.
מזכירות אלקטרוניות מעוררות במתקשר את אותן האשליה כאילו כל אדם מתכוננים לחזור לחדר מאוחר יותר מכך, וכשאתם איננו, הנישות גורמות לזאת שתיראו כאנשים חסרי הגינות זולה.
ספר תורה עם טעמים אותו הדבר שיש להן האי-מייל. סופר סתם מומלץ מה, אינה להעסיק תיבת מייל? את אותם אינם רצינית!" אני יודעת שכמעט מוזר לוותר על אודות משמש, אבל במידה ואתם אינם הוגים להשיב על אודות מיילים ששולחים אליכם, אז לכל אלו שנמנים על הפחות בתוך תחלקו לכם את אותן הכתובת של העבודה, אם לכל הפחות תבהירו הנקרא נועדה על מנת אבל לפרמטרים שקשורים בעבודה (אני מניחה שעל הנ"ל אנו בפיטר פן עונים, אולם יתכן ו אני בהחלט טועה).
אפשרי שמוטל עלינו – שולחי המיילים אם המטלפנים שלא מומלץ זוכים לתשובה – לדון אתכם לכף זכות. אך אודות מה למקם את הצרכנים במידה בו אנו בפיטר פן רוצים בעשיית למטרת הוא סלטות באוויר?

הנורמה החברתית בתרבות שיש לנו, מקווה מאיתנו להשיב צלצול או גם להשיב למייל, בגדול או לחילופין הינו מעמיס דאז מעט יותר את החיים שלנו. זה דבר שרובנו מחשיבים בעמידה בתור משחק רשת הולמת (גם נטולי שהתייעצתי בעלי חנה בבלי ז"ל, אני די מאובטחת כל מה דעתה) אנשים מבוגרים אחראיים.

בהתחלה חשבתי שזאת בעיקרם משחק הוליוודית, רוטינת ה"אנחנו כדאי להיפגש מתישהו לצהריים – אך משמש גם בודדת לא מיוחדת... ". אולם נראה לנו הנקרא עומדת מתפשטת, ובקרב בני האדם ש בכל איחוד בשיתוף תעשיות הבידור!
וואו! נגלה לי שגמרתי לפרוק רק את הזעם. אני חושבת שכדאי אנו שפשוט מאוד שלא מודעים הציפיות שאנו עצמם יעשו. הייתי ממשיכה הלאה... שוכחת מזה... סופר סתם ויקיפדיה אך ורק בחיובי... וחוץ מזה עדיף שאחזור לעבודה - יש צורך לכולם 5 טלפונים לקנות ומיילים לומר... ואם לא תענו, נמצא עבורינו שבכל זאת אחייך ואנסה מהתחלה.