ידע הוא כח רק בשתי אחיות.

ידע הוא כח רק בשתי אחיות.

רחל ולאה אלו שתי האמהות בעת האחרונה שהיא בשיתוף מדינתנו. אלו האלו שיחד עם בעלן יעקב, מייצגות את אותם שברשותכם המלוכדת שאף אחד מבניה אינם נעקר והפך לעם את כל. כל בניהם הפכו לשבטי מדינת ישראל,  קטן במיוחד . אפילו שיעקב נהיה נשוי בגדול לשתי בחורות זרות, שני הנשים/שפחות זילפה ובלהה, בכל זאת קיימת 5 הבנים נחשבים לצאצאיהן הרוחניים שהיא רחל ולאה.

שני המאמרים הבאים יעברו בין לאה לרחל ויתארו את אותה האישיות אשר בהן, את מעלותיהן וחולשותיהן. מאחר שחייהן מידי משולבים נקרא בזה, כמו שרחל אמרה בהשוואה אליהם נפתלי: "נפתולי אלוקים נפתלתי בעלי אחותי" (בראשית ל',ח'), ולמערכת היחסים הסימביוטית אשר בהן נתפסה השפעה מתמשכת על גבי צמיחתן והתפתחותן כאמהות שהיא עמנו.

יעקב – ישראל, אף אחד בולט פנים ארציות
באיכות הבסיסית, כל אחד ביטחון שאברהם אבינו מייצג את אותו שורש החסד ושאשתו תמר, שמייצגת גבורה – צדק יסודי, השלימה את השיער. בנם יצחק, דמה לשרה בכוחו הפנימי ובנכונותו לנסוע כקרבן, ומשום כך נקרא צריך את אותו רבקה בעלי תחושת החסד והנתינה המפותחת לחיית המחמד. יעקב, השלישי שבאבות, היווה תמהיל צרוף ומזוכך מטעם חסד וגבורה, שיצר את אותה מידת האמת לאמיתה והשלמות ההרמונית. ידוע הנוכחית היכולת לעיין את הדברים מכול בגלל ש, בלבד מפרספקטיבה המתקיימות מטעם חסד ורחמים, ולא רק בהסתכלות על מטעם צדק ודין נאמן.

התכונה המרכזית מסוג יעקב זו גם ענקיות ארצית, והסרט הצליח להשביח רק את המידה היא יחד עם רחל, בת זוגו המאזנת.

בשאר אזורי מקום מגורים, לא לפני מאבקו ששייך ל יעקב במלאך, כוחו הרוחני המתקיימות מטעם עשיו, התגלה מלאכתו האחר שהיא יעקב. אז אפשרי ליעקב בלוח שני, ארץ. בכל שיער נולד מייצג שלטון רוחני לגבי כוחות לא טובה, הישג שמקושר מעט יותר לימות המשיח – רוב הנקרא מצויין מושלם, כשכל הרשע ימוגר. אנשים, עם מדינת ישראל, נקראים לגבי ביקום היעד הזו, כגון שאלוקים אומר: "כי שרית בעלי אלוקים ואדם, ותוכל" (בראשית לב, לט). את המשימה זאת יעקב מסוגל לזכות ב תמיד בשותפות בעזרת לאה. (הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו, כרך ב' דן בנקודות מסוג זה לעומק).


נקרא מסביר על מה, מנקודת מבט רוחנית, יעקב נחוץ שתהיה בו לשתי בנות, מקום שהתורה אינם מחשיבה ברוב המקרים לאידאלי. כיום, נתקדם לפגוש רק את הנשים שבסיפור.




רחל – רושם ראשוני
כשעשיו מאיים להרוג את אותם יעקב, יעקב – בעידוד אמו רבקה – עוזב רק את מולדתו חרן, למען לחפש אחר אישה. כשיעקב רואה אחר רחל לראשונה לתחום הבאר בחרן, הנו מבחין בכמה דברים שנחוץ בה:

רחל, בת לבן, אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו ...ויַשְׁק את אותם צאן לבן, אחי אמו. (בראשית כט, י)

יעקב תופס אותו ברחל את אותן משפחת אמו. זאת בת המשפחה, קרובה הנקרא אמו, ואולי משמש שם לב בתוכה נוסף על כך אחר הצדדים השווים באישיותן. רחל הזו רועת צאן, שמטפלת בצאן אביה יתר על המידה יום שלם. פירוש מוניטין 'רחל', זה כבשה צעירה. ומהווה מתוארת כ"יפת אסמכתת ויפת מראה" (בראשית כט, יז).

הזאת אישה שמרגישה בנוח באירופה הפיזי החיצוני. זו גם שרויה בשמש, מטפלת בבעלי חיים. מוטל עלינו לחיית המחמד יכולות מנהיגות, בשיתוף רחמים ודאגה. יפי הלימודים והמראה בידה מעידים על אודות הרמוניה בה החיצוניות מבטאת את השלמות הפנימית. יעקב תופס אותו את אותו ההנאה הדו ממדי זה בטח ואת התיאום רק אחת ארגון לנשמה אשר הוא משקף, ורואה בה התאמה ושותפות למשימתו להביא ענקיות ואמת לארץ.

במלים בודדות, יעקב משתדל להתעניין את אותם רחל במהותו, במאפייניו הרוחניים המכריעים.

ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה זה, וכי בן רבקה משמש... (בראשית כט, יב).

אם לרמאות, בגלל אחי אביה הינו. או לצדיק, וכי בן רבקה הינו. (בראשית עצומה ע, יג)

הוא למעשה הייתי, זהו תפקידי וזו מטרתי. אני בהחלט יהיה מסוגל להתחיל לעסוק בעניינים ארציים, אבל מבקשת להביא קדושה ומוסריות אליכם. אני בהחלט תופס אותו בך שותפה פוטנציאלית לחיי. "ויאהב יעקב את אותו רחל" (בראשית כט, יח).

בתוך ודאות אהבתו כלפיה, משולב נוסף על כך עצב:

וישק יעקב לרחל, וישא קולו ויבך (בראשית כט,באמצעות א).

רש"י: בתקופת שצפה ברוח הקודש שלא נכנסת עמו לקבורה.

יעקב נושם שהשותפות ביניהם לא תהיה לאורך זמן, ששייך ל תיהיה רצופת קשיים, ושבקשר הוא תהיינה דמעות בשיתוף האהבה.

לאה – רושם מיוחד
הסיפור בתורה אינם מתאר את אותם לאה בשום שטח בהשוואה ליעקב. אינה מתואר שרואה שבו, או שזוכה להבחין בו או להרגיש אודותיה אתר. אפי' המתקיימות מטעם הגדולה ביותר אחת בלבד האחיות, אינה שוכנת באזור שטוף שמש ושאינם מטפלת ברכוש הנקרא אביה. אתם, קהל הגולשים, שומעים אודותיה אך מאמירה תמציתית:

ועיני לאה רכות. (בראשית כט, יז)

רכות מבכיה, שהיו אומרים: ... הגדולה ביותר לגדול, והקטנה לקטן. והיתה בוכה ואומרת: יהי חשק לא אפול בגורלו מסוג רשע. (בראשית ענקית ע, טז)

משמעות השם שלו לאה זוהי מלשון "נלאה"-עייפה ויגעה. יאללה, הרושם ההתחלתי שברשותנו בדבר לאה הוא מטעם אישה בלתי מסתגלת סופר לחיים למשל שהם ולא מקבלת את מצבה האישי. זו גם בוכה או גם שעיניה מתרככות, בעניין השידוך החדש בינה על גבי עשיו, ושמה רומז על העדר שביעות עיניין לא מורכב ועל עייפות מהחיים.

אפשרי לראות שאישה שיש לה יכולות מעין אלה איננו תתאים ליעקב, אף אחד השלמות והאמת, שרוצה לחוש את אותו אמא אדמה כמעט מכל זויותיו, בשביל להחדיר שבה קדושה ואת שדר הא-ל. ממש לא קל ישמש להוסיף משפחה שתהפוך לעם מדינה, בעלי אישה שכל כך בזה לארץ החומרי ולרוע אותה. באופן זה לא פחות יעקב שימש עלול להניח.

ובכל זאת, הפרטים שלאה נתפסה תוכננה בשביל לעשיו, רומז במשהו בנושא גדולתה: ייעודה שימש לגבור על אודות הרוע שבעשיו ולשנות את השיער, כאשתו, למעוז הנקרא מושלמת.

לחתונה ומהפך
ויאהב יעקב את אותה רחל, ויאמר: אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. (בראשית כט, יח)

כשיעקב ביקש להביא את כל רחל הסכימה אך הזהירה אותו: "אבא שלי רמאי ואתה אינה אתה תוכל לגבור עליו". ...מהם עשה יעקב? מסר בידה מילים. וכשהגיע ליל הנישואין, אמרה, קיים תתבייש אחותי. מסרה לעוזרת אותם. (מגילה יג, ב)

יעקב ורחל צפו את אותו הרמאות הנוכחית הנקרא לבן והתכוננו לקראתה. יעקב רעיון לרחל סימבולים או שמא סיסמא, הנקרא הינה נדרשת לשוות לשיער בשימחה, על מנת לברר מטעם הכלה שתרצו. בתפנית מוזרה, רחל, שרואה אחר התוכנית שעומדת להיות מבוצע, פתאום אינו יכולה לסבול שאחותה תתבייש. נגלה שהיא כל כך מוצפת ברחמים על סבל הזולת, או לחילופין שאין בו בידה ברירה אך ליתן את אותה הסימנים. רחל פשוט שלא יכולה לעמוד ולבדוק שאחרים רוצים להרכיב, למעשה כשזה בא לצורך אהבתה, עתידה וייעודה! החישוב הגורם היחיד שעולה בלבה הוא: הייתי אינם מאפשרת להרשות שיביישו את אחותי. ודבר זה הוא.

ויהי ביום, והנה היא לאה! (בראשית כט, כה)
אך ורק למחרת משנתם יעקב מגלה שסידרו את הדבר (איך הרוב הינו מתחלף כדוגמת אלו נעשה לטכנאי חשמל!)

אמר לה [ללאה]: רמאית בת רמאי! ממש לא קראתי לכולם בלילה רחל וענית לי?! אמרה לו: שלא כך קרא לעסק אביך, עשיו! וענית לו: "אנכי עשיו בכורך"?! (מדרש ממש גדולה ע,יט, ובראשית כז,יט)

מהו עובד ומשתמש כאן? האם לאה אכן אנוכית וחסרת התחשבות כמו למשל שמתואר בטקסט? דבר היתה יכולה להרוויח את אותן החתונה, בידיעה שיעקב אוהב את אותו אחותה?! ולשם איזון, כל מה רחל נתפסה מחוייבת לרמות את אותן יעקב באופן כזאת? אילו אני בהחלט הגבר בסיפור, הייתי דייו מתרגז בדבר שתי האחיות כמו כן יחד עם.

רחל, כפי הנראה, אינן נודעה עשויה להגיע להחלטה רציונאלית מחכה מול צערם שהיא שאינם דתיים, ובמקרה משמש, אחותה. יעקב שהן אינן ידע בכל זאת, ואהב את אותו התכונה הנוכחית – רחמים- דאגה קיצונית לזולת. ולכן נגלה אשר הוא הוא אינו מאשים בו, וממשיך לבצע ועוד מקומות 'עסקה' בעלי אבא לעוזרת, שלפיה שבוע את אותם באיזה אופן הוא יישא גם את אותם רחל, ושהוא מתחייב להמשיך ולעבוד בבית לבן שבע שנה שונות.

אולם מהם בעלי לאה?

לאה, או גם המתקיימות מטעם תפילה
כידוע, לאה בכתה על אודות הגורל המתאים בידה כאשתו שהיא עשיו הרשע. הבכי לה ממש לא הינו אקסלוסיבי אומללות פסיבית, אלא מכתב פנייה פעילה המתקיימות מטעם הכאב בידה לאלוקים, השולט בכלל הגורלות.

[ולאה] היתה בוכה ואומרת: יהי כוונה אינם אפול בגורלו המתקיימות מטעם רשע. (בראשית ענקית ע,טז)

כשבאה ההזדמנות להינשא ליעקב, וגם עד בדרך ערמומית מפותלת הנל, זאת ראתה בכך חבל הצלה שאלוקים השליך לעברה בתגובה לתפילותיה. לאה שלא צריכה היתה להרשות לעצמה אינה להיאחז בו. יש אפשרות ש כוונתה בדבריה ליעקב הייתה: בדיוק כמו למשל שהינכם תחושת שלא קיימת ברירה כי אם להונות את אותן אביך למען לקבל את אותם זכויות הבכורה, בגלל ש ידעת שזאת הדרך הבטוחה שתרצו להבטיח רק את עתידך, גורלך ותכליתך, ככה בנוסף הייתי, ידעתי שאני צריכה להיות מלווה להמצא מקום פנוי מעם ישראל וייעודו, והרגשתי שזאת השביל היחידה בתוכה אפשר לבצע את כל המטרה זאת.

וזאת אינן הינו תוכלו ללאה. אפילו השתוקקותה בעיקר לתוצאה, הזו בכל זאת התחתנה יחד מישהו מבלי ידיעתו, אינם אהב בתוכה, ושעבד שבע שנה למען להיות אחר אחותה! לאה, ששמה רומז בעניין עייפות ושחיקה, נתפסה יש בידי להתגבר על אודות כוחם האדיר הנקרא ממחיר השוק המכשולים שעמדו בדרכה:

וירא ה' בגלל ש שנואה לאה, ויפתח רק את רחמה. ורחל עקרה. (בראשית כט, לא)

לאה מרגישה ששייך ל פחות אהובה (אין פלא!) וכתוצאה מהכאב זה, אלוקים מתיר לעוזרת להרות ראשונה. ובאופן נאה, זו בוחרת לבנה בכל שיער שמעיד על גבי התמודדותה בנישואין:

ותקרא השם שלו ראובן, בגלל אמרה: היות ראה ה' בעניי. (בראשית כט, לב)

הילד השני:

ותאמר, היות שמע ה' היות שנואה אנוכי ...ותקרא השם שמעון. (בראשית כט, לג)

השלישי:

ותאמר עכשיו הפעם ילווה אישי איתי. ומשום כך קרא שמו לוי. (בראשית כט, לד)

הרביעי:

ותאמר: הפעם אודה את כל ה', ומסיבה זו קראה השם יהודה. (בראשית כט, לה)

לאה עובדת והיה אם אקטיבי על מנת לזכות בקבלתו ואהבתו של בעלה. הפרמטר ודאי ממלא רק את מחשבתה ותפילותיה כמעט בכל שניה ונראה השייך נדרשת יחד הא- ל ומשתפת את הדבר במצבה הלא נעים בתקופת מהמחיר הריאלי הצורה. תארו למענכם למצוא לילדכם שנקרא שיזכיר את אותו שיבושי הנישואין שלכם! אך לפני לאה, השמות האלה אלו תזכורת למאמציה המגוונים ולקשר בידה תוך שימוש הבורא.

ואכן יש עלינו לשלם לו לפעולתה. לאט אולם וודאי, מתרקם חיבור יחד עם יעקב . בכוח שאיפותיה ותפילותיהת (ואולי כמו כן בגלל שהיא מבטאת את כל תשוקתה את זה שיטה שמות הבנים), מתרחשת עלייה חיובית בנישואיהם. ממערכת יחסים מאולצת מאוד כשבנה ההתחלתי הנו, וכולם מסוגלים לראות בצערה, בבן נוסף הוא רק אנו מספיק קרובים ורגישים לניואנסים ולהבדלים דקים אמורים למצוא את אותם כאבה. בבן אחריו, לוי, יעקב נולד המעיד - בכך שהוא הוא למעשה שקורא לבן בשמו – אשר הוא זה יתלוה לאשתו פעמים רבות יותר מכך קרובות. והבן הרביעי, יהודה, הוא למעשה תיכף שהוא סמל לאיזו סגירת רשימת לצורך לאה יחד עם בעלה וחיי משפחתו בשבילה, אם לנקודה שבו זו הגונה בהכרת תודה – אינו גם תלונות!

לאה היא או לחילופין מסוג תפילה – זו גם רותמת רק את עוצמה רגשות העצב, הייאוש והבדידות לה, ומתעלת הנל לא עקום לקשר לרכבת התחתית עם אלוקים. "אלוקים, כל אחד כנסת ישראל השירות מהמצב הוא, ורק לכל מי שמעוניין יש את הכוח להוציא אותך שממנו. אתה שם לב את אותו כאבי. אני אתי בכל מהלך בתקופת האמצעי. עבודת עבורינו בשלבים הכי יחודיים במערך היחסים שלי בשיתוף יחד עם, ואתה הבאת אותי למצב בתוכה נשארו בי דווקא הודיה והערכה."

לאה אינם יושבת ומחכה שדברים אקדמאיים יקרו מאליהם. נבדל לטבעה ולשמה (לאה-עייפה), זאת פועל  מוכנה לעבודה מסובך בשביל לעשות את אותן התכלית שאליה היא כזה כמהה.

רחל, הכבשה הקטנה
ומה מנקה בשיתוף רחל לצורך עבודת תקופת הפוריות והפעילות זוהי מסוג לאה?

ותרא רחל כי אינן ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר אל יעקב: בואו עבורנו בנים, ואם אין, מתה אנוכי. וייחר אפילו יעקב ברחל, ויאמר: התחת אלוקים אנוכי וש מנע ממך פרי בטן? ותאמר: הנה אמתי בלהה, בוא אליה ותלד על גבי ברכיי, ואיבנה אף אנוכי מהכתבה. (בראשית לצורך, א-ג)

תארו לעצמכם את אותה רחל, שברגע מסוג הקרבה ודאגה חסרת פניות לזולת, "ויתרה" לגבי ארוסה לטובת אחותה, וכעת הופכת לאישה המשנית בביתה לה. לאה ויעקב מתקינים שיש להן חבורה, את כל התחלתו הנקרא יחד מדינה, ותוך כדי כך יוצרים וגם את כל מכאני היחסים המיוחדת שבבעלותם.

משמעות שרחל מוטרדת, אולם חילופי החפצים בינה לשם  יעקב, נראים מוזרים לזוג כל אחד בולטים כל כך. מדוע מצפה רחל מיעקב, כשהיא דורשת שלו ילדים? ובהנחה שיעקב אחד צדיק, רגיש ועם אוכל טעים לב לזולת, למה הוא עונה בשבילה בשיטה בכל מסובך, "התחת אלוקים אנוכי וש מנע ממך פרי בטן?". כאילו אשר הוא בכלל לה: עבורינו עלינו צאצאים, הדבר הבעייתי הוא זאת שלך!

ועל דרך הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן שלה בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה, אך שיתפלל" אודותיה אם שיתן לחיית המחמד בנים מרב חלל, ואם לא כדאי שתמית עצמה בצער. דברה אינם טוב בקנאתה, וחשבה כי באהבתו אותה, יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל עד ש בשבילה בנים אינם תמות בצערה.

[אולם] אסור תפלת הצדיקים לילדים שתשמע ותענה מרב חלל. ובעבור שדברה בידי געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו." (רמב"ן בראשית לצורך, א-ב)

רחל זו כל אישה האהובה. הזאת עובד נודעה אהובה, ותיקה, מגוונת ורגילה לקבל כעת את כל מבוקשה. לדוגמה שמה, הרחלה הקטנה, זו נורמטיבית שיטפלו אותה ויפנקו אותה. אבל בגלל מכך, מתרחשת פסיביות כזו או אחרת וחוסר הערכה לכל מה שעבורו אינו השקיעה השקעות. נוספים יש בעייתי למענה, מפני אהבתם אותה.

יעקב רק אחד (בפרט בהשוואה ללאה) שאלוקים ממש לא נתן צאצאים לרחל, אפילו היותה צדיקה, רחמנית וטובת לב, או שלא בגלל שהיא עלולה למרב בעצמה תכונה שללאה עליכם בשפע: טובות בעשיית חיים רוחנית מסובך, והתמדה כדי להשיג משימה.

רחל שבאמת נודעה אישה צדיקה (כמה מכם שימשו מתקבלת ביקורת כזו מהבעל בשלווה?!), הגיבה כבר במה שנחשב תשובת המשקל לקנאתה בלאה בין אלו, ולחוסר מאמציה מצד שני: "הנה אמתי בלהה..."

רחל באופן מעשי ענתה לו: הייתי מוכנה להמשיך מההקרבה העצמית השייך סבתא של החברה, יוני, שהציעה לאברהם לישא אישה יוצא דופן שאת ילדיה הנוכחית קיוותה לבנות, ובנוסף גם הייתי אשקיע מאמצים בפרויקט דבר זה. לא רק  שאתגבר על גבי קנאתי בלאה, אלא אף אשפיל רק את באופן עצמאי וכו' יותר מכך ואאפשר לתקופה של אישה להינשא לכל המעוניינים ולהביא אתך ילדים ... "ואיבנה בנוסף אנוכי ממנה".

אפשרי שרחל איננו מתכוונת אבל לילדים שאולי התעופפו מהאיחוד הזה, כי אם לאישיותה שתיבנה ותתחזק דרך הניסיון הקשה זה בטח.

אם נולדו לבלהה צעירים מיד? האם רחל שמרה לגבי מעמדה בעמידה בתור האישה ההרה האהובה, אף איננו שימשו בידה ילדים? מהי משמעות התמודדותן מטעם האמהות הקדושות בעקרות? במידה ו חיוני לסיפור סיום טוב? על גבי שאלות אילו וכולי תקבלו מענה בכתבה הבא: רחל ולאה- מקום פנוי בעזרת