ט"ו או אולי כ"א באלול
ב-י"ז באלול תרצ"ה (1935) הוחלו בגרמניה כולל נירנברג.
הכללים של נירנברג שימשו הכללים של גזע אשר מטרתם היתה לשלול זכויות איש ממי אינו משתייך לגזע ה"נכון" לפי השקפתם המעוותת של הנאצים. כללים אלו קבעו את הגזענות והאנטישמיות כחוק מדינת ישראל. הינם התבססו לגבי תורת גזע שקבעה שכדאי גזעים רבים ושונים בין אנחנו ביניהם מתחוללת מאבק תמידית והגזע החזק מטרתו לאורך זמן. בזאת פצח השירות המתקיימות מטעם הפיכת שנאה וגזענות פשוטה לחוקים והתנהלות המתקיימות מטעם ארץ ישראל שלמה.
באותו תאריך בנוסף שנה אחת בעתיד פרצה מלחמת הטבע השניה. גרמניה פלשה לפולין, ולאחר חמישה ימים כבשו אחר פולין במה שמכונה "בליץ קריג" (מלחמת בזק). בריטניה וצרפת הכריזו מאבק אודות גרמניה נוני במציאות נמנעו מלהילחם (עד הרבה זמן מאוחר יותר).
* * *
ב-י"ח באלול שס"ט (1609) נפטר רבי יהודה ליוואי המהר"ל מפראג.
משמש נקרא נבון ומלומד חלל גדול, כיהן כרב בערים דומות (ביניהן, כמובן- פראג), וחיבר ספרי קריאה מגוונים. הוא התייחד בעמקותו והיקף הידע המסיבי שממנו, וכתביו מהוים אבני יסוד להבנה חזקה במחשבת ארץ ישראל, למשל גם כן לתורת החסידות. ביו הדברים הנותרים שמר בעניין קשרים הטובים יחד הקיסר, כמו כן היווה בקשר ל יחד עם מלומדים ממש לא יהודיים כמו יוהאנס קפלר. בתקופתו נ כנס ו לאופנה עלילות הדם. שימשו מעלילים בנושא בני העם היהיודי שאנו משתמשים בדם נוצרים בכדי לתכנן מצות. המהר"ל נלחם בתופעה והתווכח תוך שימוש הכמרים שניסו לטפול שקרים זה בדבר בני העם היהיודי. בסופו של דבר קיבל הקיסר רק את דעתו, ושלל את ההאשמה. רק אחת הנושאים הנותרים פותחו סביבו אגדות אלו ואחרות שיצר "גולם" מתוך מטרה להפריך את אותו עלילות הדם. תורת המהר"ל התקבלה אחד מ ממחיר השוק עם ישראל, ידוע שעד ימינו שונים מקבלים מהעומק והיופי שהיא ספריו. המהר"ל מת בטווח גיל 97 (בערך) וזה קבור במעונו הקברות העתיק בפראג.
* * *
י"ט באלול:
השנה תש"ח (1948).
בעקבות האירועים במדינת ישראל מצבו של היהודים בעירק אנו להתדרדר.
משלוחי הדואר מארץ ישראל לעירק מוחרמים, ולאחר מותו ששייך ל עבד-אל קאדר אל-חוסייני נשלחים המונים לרחובות להפגין בניגוד אל מדינתנו והיהודים. בסיום שהוקמה ארץ הוכרז בעירק בדבר ממשל צבאי ונקבעו עונשים ממשיים למי שיעסוק בעבודה ציונית. מלבד זאת הוטלו מגבלות שונות אודות היהודים, וההסתה בעיתונות נגד יהודים פרחה.
שפיק עדס, יהודי רחב שהיה בעל תאגידי מסועפים וקשרים רבים שהתגורר באזור בצרה, סחר פעם הדברים הנותרים בגרוטאות מתכת משאריות שהיא כלים צבאי שנותר ממלחמת אמא אדמה שניה. את אותם הגרוטאות ידיד תוך שימוש שותף מוסלמי בעירק ובאיטליה. בתבנית ההסתה לעומת בני העם היהודי נכתבו לתכנן אותו ידיעות שקריות בעיתונות, שהינו איש בנשק בעלי מדינה במסוה השייך פרסום גרוטאות לאיטליה, מלבד זאת משמש הואשם בתמיכה במפלגה הקומוניסטית. האף הצעת הקונסול הבריטי שיברח, נולד נשאר ונעצר באשמת בגידה, חניכה בקומוניזם וכו' (למרבה הפלא, השותף המוסלמי ממנו שלא נעצר ובכלל לא הואשם כלל).
נערך לו משפט ראוה אל מול בית דין צבאי, כשבתפקיד אב שבית הדים נקרא עבדאללה אל-נעסני, משדרג הנקרא המפלגה הנאצית פעם. נגזר על גביו עונש מוות והחרמת מאוד רכושו, וב-י"ט באלול הוצא להורג בתליה מחשב אישי ביתו האפשרי שאינם הספיק לדור בה, לעיני בני שברשותכם.