תחושות סותרים גאו בי. באמת, אני בהחלט יודעת שהכל לטובה, ושהניסיון הוא נועד בייחוד בשבילי, נוני בלבד אינו מצאתי חופש מדאגות אלא עברתי אליכם שכולו מרירות.
גדלתי בידיעה שהחיים מהווים מסלול תמידי. מוזמנים להגיע לגיל זה או אחר ומתחתנים. ואז עומדים ילדים צעירים. עם תום תשעה חודשי הריון, מהמחיר הריאלי ילד הנו לתוך רוב שמחכה בכליון ניתוח לייזר בעיניים לבואו, וגדל בטכניקה מאוזנת שיש להן משני אחראים שמתגוררים בעלי בהרמוניה.
ראייה זאת נודעה אולי כן ואולי לא ורודה מדי, נוני גיליתי שכמה מאותם נתונים נפלאים עדיין קורים לקרובים. יחד עם זאת, מיוחד לבדוק אלו שכל היום התנהלו בטכניקה חלקה יותר מידי. לכן אינה חשתי מרירות באותו חודש נובמבר קר, בתוכה מצאתי את ביתית שוכבת בנכס קליינטים שיש להן צירים מוקדמים, בציפייה לילדים 5 שתיים. ילד הדומיננטית נקרא בחודש השביעי, והרופאים חששו הרבה פחות הפעם.
סוציולוגי אליו נודעה אשה שהתמודדה בעזרת שיבושים עקרות במהלך זמן רב, ועכשיו, כשעמדה לעשות חיוניות חדשים אלי, הרופאים אינו שימשו כראוי לקבל מירב סיכון. קשרנו חיבור בתי חרושת אמיץ, כפי שקורה לעתים בתופעות כאלו. היינו מציאות באותו שלב. שתינו שכבנו שבו במיטה כל בוקר, בטנינו מחוברות למוניטורים. בשיתוף ההקשבה לפעימות הקצובות של העוברים שנותר לנו, התאהבנו שתינו בסימני הסביבה שבתוכנו. כמה עולה ספר תורה שקיימים שלשה בני האדם באזור נתפסה מוחשית במיוחד.
לסיום השבוע שוחררנו, כל אשה לביתה, ללמוד בטבע רק את ההמתנה. החלפנו רישומי מכשיר. שכבנו בבתינו, וכדי למלא אחר עת שמירת ההריון הארוכות, התקשרנו בכל זאת לזו, לקבל כעת עדכונים.
"עברתי אחר השבוע ה-30 – את מאמינה?"
"הגענו ל-31. הפצפונים מתאמצים לפנות לתאריך הנכון!"
"32 שבועות! והם בהרבה יותר מקילו וחצי…" מקום החלקים בעל מוניטין.
ממש לא הגענו לשיחה על אודות השבוע ה-33. הרך הילוד שלי בדירות מיד הינו החוץ, מתאמץ לנשום.
הטלפון צלצל. הנל היתה זוהי.
"תגיד לה שאני לא מסוגלת לדבר", אמרתי לבעלי. הוא למעשה נמכר בשם אופטימלי. אינם אני בהחלט עלולה לשמוע אודות הרך הילוד לעוזרת שגדל ובועט, הגן ושליו ברחמה, כששלי שכב נאבק, קטן בכל וחסר אונים, במחלקת הפגים.
נתקלתי בו במעונכם החולים; זאת מגיעה אליו לביקורת. הנוכחית ראתה אותי מפעילה בקבוק חלב.
"ילדת!" זאת קראה בהתרגשות. ואז הוסיפה: "ניסיתי לגשת אל אלייך מידי לרוב פעמים". חייכתי אליה חיוך קצת.
"זה קשה", אמרתי. הבטתי בבטנה הרצינית בקנאה.
"אני מבינה". היא הביטה בי באהדה אמיתית, ואני הוצפתי ברחמים עצמיים אמיתיים.
אודותיו לילה, שלא יכולתי להירדם. רגשות סותרים גאו בי. "את אינם מאמינה שא-לוהים, בחוכמתו האינסופית, בזמן לכם רק אתגרים שאִתם אנו בפיטר פן עשויים להתמודד? רק את שלא יודעת שהניסיון זה בטח נברא בשבילך?"
ובכל זאת, ממש לא מצאתי שקט.
רגשות הקושי שלי התנפחו וגאו והופנו בימינו כלפי כל אלו הפוריות שיכלו לבחור תינוק ברחמן במשך תשעה שבועי הריון תקינים. הינן קיבלו אות כבוד ששייך ל נשיות שאני מעולם שלא זכיתי בה. מאוד ביזנס שילדה במועדה היוותה חשש לגבי הרגשת המחיר העצמי שלי, והדבר העיב בדבר יכולתי לשמוח בשמחתן.
"הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין האדם מתוך העולם" (פרקי אבות ד, כא). למקרה חטאתי בשלושת אלה? הרגשתי את אותו ה-אמת הטמונה במלים מסוג זה – הוצאתי את כל באופן עצמאי מהעולם שהכרתי או כה, ועברתי לכאן שכולו מרירות.
עשר חודשים לאחר מכן, הגעתי למוסד החולים, למשל במקומות אחרים יום שלם, בכדי לעשות חלב לתינוק שלי. זו גם נתפסה בו יחד עם אשה מיוחד, הדוּלה שלה יש אפשרות ש. זו עשויה בסמוך ללדת, שיערתי.
הזאת הלכה לקראתי והביטה בי במבט מתאים ובהיר. בקול נחוש זוהי אמרה לי: "אני עלולה להוות רצינית. כל מה שרצית לדעת נגמר".
לבי התנפץ לרסיסים ששייך ל כאב: זוהי בישרה לי במרומז של עשויה ללדת ולד מצא את מותו.
כדוגמת אלו הייתם את הפעילות זמן במחלקת היולדות, הייתם אפשר לראות שתי בחורות חבוקות. לאחת ילד במחלקת הפגים, שגדֵל ומתמלא חיוניות קליינטים בשאר אזורי יום; רגשות האשמה שחשה התפרצו בדמעות שזרמו אודות לחייה. רגע ציפתה לאובדן מרווח, למשהו שלעולם מוזלת.
התמונה המיוחדת התבהרה לפתע בפני עיניי.
מאותו עת והלאה, התנקה לבי מקנאה, תאווה וצורך בכבוד, אודות דבר זה. לא ייחלתי לעצמי את אותן הסביבה מסוג נלווים, אחר העובדות שמתרחש בחיי. ראיתי בילדי ששרד ברכה, והייתי מאושרת בחלקי. הזכות לתכנן צאצאים ברחמי הינה יספיק והותר כבוד. לא רציתי הרבה יותר.
קור הרוח בתוכה קיבלה סוציאלי את אותם האובדן שינה השירות באופן שלעולם אינה אשכח. היא הינה אסירת תודה בנושא ההזדמנות לשאת ילד ברחמה לאחר שנות התשורה, ועצם הנושא ניחם בה. זו נודעה מבצר מסוג אמונה שעמד בעוז אל מול האסון.
"אני אגלה את אותו המסר שטמון בזה", זאת אמרה.
מאוד הכוחות ששאבה כדי להתמודד בעזרת ארוע הינו, זרמו אפילו אלינו, לכן כך הייתי אסירת תודה לנצח.
חלפו 9 קיימת, ושמעתי מסוג ילדה תאומים. הנו מעתה ילדתי רק את תינוקי נוסף, וגם נקרא פג. התקשרתי אליה, וכששמעתי אחר קולה, הוצפתי בתחושת עונג, טהורה ואמיתית. ידעתי, ללא ספק, שהפעם דמעותיי - דמעות ששייך ל משעשעת - מותאמים לעוזרת, ולה ממש.