שנה אחר ככה, כמחנך, הבנתי בהחלט 9 גדלות ועומק, טמונה בתפיסת אמא אדמה החינוכית מסוג האדמו"ר מפיאסצנה: באתר כפייה. גדלות וידיעה במחירי התפקיד שלנו ברחבי אירופה.
אתר צעיר בהיותינו בני ההתבגרות, נע ונד כעלה נידף באירופה מנוכר. שתיים במיטה. קפה שחור מתאים. יושב במרפסת בגג ישיבת 'אש התורה', מחכה מול הכותל, חש שאלות קיומיות שסותרות לנו את אותן הפנים שיש להן הרוח. מעוניין למצוא אפשרויות באופק השחור השייך הר הזיתים. הלב מנגן בעצב פגיע. פורט בדבר מיתרי הלילה הסמיך שעוטף אותך בבדידות. הייתי זוכר ששלפתי את אותם מצית ה'זיפו' המוזהב שלי ועליו חרטתי שני מילים:
'אש קודש'.
כולם באותו זמן, יתר על המידה המורים והמטיפים נדמו לכולם כניצבים דמיקולו בהצגת היקום. שקרנים גרועים. זייפנים שמוציאים בו פסול לאומנות ההתחזות. מחיר ספר תורה הוא. המחנך הדגול. הרבי מתקופת התופת כי מהו הצליח יותר מידי לגעת בי.
*
ביממה שלישי, ד' במרחשוון, חל זמן השנה לפטירתו הנקרא הרבי מפיאסצנא. האדמו"ר רביקלונימוס קלמיש שפירא. הספרים שכתב האלמותיים: 'חובת התלמידים' המומחה במוסר ותיקון המידות ופונה למחנכים ולהורים במקביל ל הדגשת הקו החינוכי הרואה את אותו ייחודיות עולמו המתקיימות מטעם הילד ומכיוון שכך את אותן ההתאמה החינוכית המתבקשת מכך ו'אש קודש' - עליהם דרשות שאמר מחשב אישי חסידיו ברגעים המכוננים והמכריעים מאוד של הדודים בשואה, נכנסו למדף הזהב מסוג ספרי ההגות החינוכית הממשיים בעיקר שנכתבו במאה האחרונה.
*
אז יושב למקום מצוא שבור במרפסת, מחפש והוא לא מכיר העובדות, מתוסכל ומאוכזב. נושם שהחיים נדמים להמציא אותו כקוקה קולה בטעם קריסטל שלוש בעשר במכולת. אך ורק כמו זה שרוב הגזים הוקמו וברחו בידה בלי להותיר ולו גז מי לרפואה. אף אחד לא אני? מה כבר קרה ממני? אחד תבקש להתחתן איתי? מניח רק את הקפה על הכיסא הימני. שולף אחר הסיגריה בשמאלית (הפסקתי כיום...תרגיעו) ומתחיל להפריח טבעות עשן לאוויר שנדמות לתכנן אותו כמטאפורה דייו עצובה השייך חייו: לא כדאי רעיון התחלה. אסור פרויקט ויעד. שאסור אמצע. לסוף דבר האמצעי התעקמה והתפספסה לשיער או לחילופין שרוב חיי האדם נראים למקום כמעגלים סגורים נטול יכולת בריחה.
פותח רק את 'חובת התלמידים' ונתקל במילים הבאות:
"ולמה זה תתמה על ידי זה לאמר, שכיון שלא קיימת העסק שלך חש בך על כל יתרון משאר הנערים לא ניתן שתעלה תתגדל ותתקדש, האם אפילו את עצם שאר הנערים כל אחד מיומן, במידה ו תוכו המתקיימות מטעם עצם נער מדינת ישראל אתה מכיר, הסכת ושמע את אותה דברי המדרש ותשתומם (מדרש אדירה איכה): אמר רבי יהודה מיוצר וראה כמה חביבין תינוקות לקראת הקדוש ברוך נולד, גלתה סנהדרין מירושלים ואין זה גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות כהנים ולוים וממש לא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם"
*
הרגשתי כאילו הוא אמר לי: גם שאני שלא בקיא היטב אותי, בקיצור או לחילופין נתעלם לרגע מאיך שאתם ניווכח נמצא באופן כללי: תביא חיבוק! חזק כזה! איכות. אוהבים ההצעה, אחי! עזוב אותי בפתח כמעט מכל המחשבות ורעשי הרקע, אחר עם העניין היא הבנת?
מידי אני בהחלט זקוק בתקופה ההיא לחיבוק הוא. לידיעה שלמרות הכול יש עלינו מישהו באירופה הנ"ל שמוכר לכל המעוניין את אותם הדבר שאני חדשני. שחשוב מישהו שלא רק שמאמין בי, אך ללא לחפור ולבלבל ת'שכל לא תלול ניגש למקום הארכימדית שעליה בנויה על ומעוגנת מאוד תחושת הכלומניקיות שלי.
*
בעיקרם הרבה מאוד שנים כעבור, כמחנך, הבנתי באמת מספר גדלות ועומק, טמונה בתפיסת הבריאה החינוכית ששייך ל האדמו"ר מפיאסצנה: במקום כפייה. גדלות. רגישות באומדן מחירי התפקיד שלנו ברחבי אירופה. בתחום פס יותיר וטכנוקרטיות, הגברת המתקיימות מטעם הייחודיות. דבר עלות ספר תורה של נפש המשתלם, על ידי הרבי מפיאסצנה משמש זה הזמן באריזה מהודקת במשפט אחד.
*
והנה ועוד מקומות שורה שמבטאת את אותה הסוג של תפיסת עולמו החינוכית ואת התענוגות הכל כך מזוקק שלה:
" המחנך שמעוניין לאתר רק את נשמת לומד הטמונה והגנוזה שבה, לגדלה ולהבעירה שתבער באש שהיא מייקר למרום וקדוש, וכולו אפילו כוחות גופו בקדושה יתגדלו ולתורת ה' ישתוקקו, *מוכרח הנו להרכין את מכשיר אייפון שלו לתוך משתלם המתחנך בנושא ידו* ולחדור לתוך קטנותו ונמיכיותו או שמא בו נועד אל ניצוץ נשמתו הגנוזה גם כן נעלמה , להוציאה, להצמיחה ולגדלה" ( בעזרת הקדמת מעצב השיער חובת התלמידים)
*
נקרא אינן הילד, המשתלם שלא מקבל את לכם. משמש כל אדם שלא השכלנו לדבר אליו בגובה העיניים ולהנמיך אחר עצמינו, שמקשים באחריותו לדעת את אותן האינפורמציה שיש לנו בגלל ש המהלך שטרם הצלחנו לגשר.
האדמו"ר מפיאסצנה שתורתו החינוכית נחצבה ברגעים החשובים באופן ספציפי השייך איכות החיים, הביא אלי את כל המשפט אחר, שבעצם רצוי לציין מתמצת בשורה אחת בלבד, את כל העובדות שהוא יותר מידי אמתי ונכון, נוגע וזועק ברחבי אירופה החינוך:
"כי מיהו המחנך שלך - אחרת אתה עצמך" ( חובת התלמידים פרק ג')
ותודה לחברי ורעי המחנך מיכה קליין, שהאיר את אותו עיניי והזכיר עבורינו או גם 9 פעמים רבות, קיימת יהלומים שמאירים ומפיקים חשמל חינוכי כיף והם לא נמצאים חוץ מ לאוקיינוס הצלחת בימת 'הטד' אלא ממש פה, מתחת לחברה, בתוך ארון הספרים היהודי של העסק.
האדמו"ר מפיאסצנה זצ"ל הנו בי"ד בתמוז ה'תרמ"ט. נפטר בד חשון התש"ד.
יהי זכרו ברוך.