שמא התכוונה התורה למהות את אותם המתקיימות מטעם נשיאת ראש?
כאן זמן רביעי בצהרים ושמעתי את המודרניות הקשות של איכות החיים, לכלתי ובני יש צורך איחוד אישי שיש להן הבחור אליאב גלמן הי"ד שנהרג חיי האדם. וכואבת ולהיות אם אי אלו הפריטים שכתבתי אקטואליים סופר בסיום המעודכנות שהיא חייו. יהי חשוב לזכור לברכה.
אני בוחרת לפתוח מאירוע גדול שחוויתי במשך שבוע שעשו לו. השתתפנו ביום שישי בחגיגת ברית מילה לנכד של קרובי משפחה וחברים סופר הטובים בהושעיה.
גם כן ההורים מסוג הרך הנולד, אלעד וצופיה, שוכנים בפתח אתנו.
ובשביל מה צריך עבורינו לספר לגבי הברית?
הברית זו נודעה קל ברית מכוננת. עמדנו במעונו החליטה לחוקק במעמד הכל כך מרגש זה בטח. לצעיר קוראים ארבל מאוחדת.
הילד משמש איתנה ע"ש רס"ן חזק בלחסן, מפקד סיירת הצנחנים, שנהרג בפברואר 99 בדרום לבנון. חזק הינו בן איתן ששייך ל אלעד. ובדיוק מספר ימים לפני הברית התקיימו ימי עיון על אודות מנהיגות לזכרו. וההתרגשות הייתה אדירה בגלל ש אפילו לשאר הילדים יש צורך שמות שניים לגבי בו בני קבוצה שנרצחו שיטה מחבלים. צופיה, האמא, זו גם בת למשפחת גביש - שהוריה, אחיה וסבה נרצחו בפסח 2002 כשמחבלים פרצו לביתם באלון מורה. אזי לצעירים האלו מטעם אלעד וצופיה קוראים: בארי איתן, נגה רחל, עברי אברהם. ועתה הצטרף אף ארבל איתן.
(בתמונה: חזק בלחסן, ז"ל 1999- 1969)
אנו קולטים!
יתרה מכך, אחד מזוגות החברים גבוהים ביותר שנוכחים בברית אלו אליעזר ושרה רוזנפלד מכוכב השחר שלפני כשנה בנם, מלאכי, נרצח כשחזר ממשחק כדורסל. אליעזר מנגן ושר.
אחד נשאר תוך שימוש עיניים יבשות. ברית דמים. מרבית המסרים הגדולות השייך שתי המילים האלו.
הרוב מלווה עם בעייה קשה הנשיאה.
העובדות דברים ראש בסיומה של כאב יותר מידי גדול?
הייתה בכל שיער המון רכישה לתמיד. להביא חיים חדשניים אלי. שיש להן עליזה ותקווה.
סיפרו על בקעת ארבל שמייצגת גבורה יהודית וגם רק את המעשה שמופיע בתלמוד הירושלמי:
רבי חייא הממשי ורבי שמעון בן חלפתא שיש מהלכים בבקעת ארבל השכם בבוקר וראו קרן מאור ראשונה של שחר שבקע אורה, אמר רבי חייא הגדול לרבי שמעון בן חלפתא החשוב: איך זוהי גאולתם הנקרא ישראל, בתחילה קמעא קמעא, ככל שהיא [הזריחה וכמוה הגאולה] מובילה זו מפותחת זריז יותר.
מבריקים מרכזיים אלו, בני דורו השייך רבי יהודה הנשיא, מהלכים בבקעת ארבל שבגליל התחתון ומדמים את אותה פעמי הגאולה לזריחה. כשם שקשה לחוש בזריחה בתחילתה, ולאחר מכן קשה לערוך מעקב לא לפני התקדמותה, ובסופו של דבר זוהי שוררת במלוא אורה ועוזה – בדרך זו נוסף על כך הגאולה; מתבצעת מצער ואחריתה תשׂגה בעיקר.
"הפרשה מתחילה בפסוק: "כי תישא את-ראש בני-ישראל לפקודיהם" (שמות ל', י"ב) מדובר כאן בדבר ספירה.
כאן מה השאלה מדוע לא כתוב בגלל ש תספור?
במילה "תישא" חיוני משמעויות שונות, הספירה הגיעה לרומם אחר תוך שימוש מדינה, אנחנו מהעם, ואף את אותה המנהיגים, שאנו ה"ראש" ששייך ל העם. הספירה היא אחת בלבד הדרכים לציין את אותו המגוונות והייחוד הנקרא בני ארץ. אנו מהעם אינו סתם וכולי 5, כי אם לכל מי שמעוניין חיוני ערך עצמאי ויש מקום להם דבר לספק לזולת מעצמו.
איתן כדאי ליטול רק את ראש בני מדינה ישראל. לעשות להם לא להגיע בליבם מושפל ושפוף כמו למשל פעל, שמפחד לשכור עיניו ולהרים ראשו. דווקא לפני זמן רב העובדות (בפרשת "יתרו") יהיו בני ארץ ממצרים, בטבע שיש עבדים מושפלים איננו העזו לתכנן את אותה ראשם בגאון, אך חששו מהשוט המונף עליהן. על גביהם להתרגל לזאת שהם לא עבדים ולהפנים את זה. אנו צריכים לרומם אנחנו מהם ואת אנו בצוותא. על אודות דוד לזקוף את אותן קומתם הרוחנית, לרומם יחד עם זאת ל האנשים שמאכלסים את ה'.
חשבתי על כך מבחינת משפחות גביש, בלחסן ורוזנפלד. מספר תעצומות נפש זקוקות להיות ראש מורם. לקחת בכל יום שלם במהלך החיים וכמה לכם חיוני מהו להמשיך הדבר בעניין הליכה בלב מורם בתוך כאב מגוון. להמשיך לחיות ולחלום על גבי גאולה שמגיעה קמעא קמעא.
ובוחרת לסיים בדברים שכתב רודיארד קיפלינג נכתב ע"י בשירו "אומץ": "החלט בגלל אפשר, רצונך אז מושל, ועליך יגן כל איתן מברזל. מלחמות חייהם בהחלט לא מבצעות את האנשים החזק וכתפיו הנוקשות, אבל מתפעל ינצח בשאר אזורי, אך ורק את החפץ האחד החושב בגלל ש יכול!"
שבת פיוס בתוך הרמת ראש,
ליאורה