אני בהחלט יוקרתי מכיוון ש יש עלינו לכולם יותר מ-1000 חברים ובני משפחה בפייסבוק, כי אני בהחלט שנון וכי... עובד אני מאוד. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.
אני יקר, ההורים שלי מחליטים לכולם זו בזמן האחרון שאני צעיר. ברחבי בודדת שמישהו ניסה למנוע את אותה רגש הייחודיות שלי, ההורים שלי הגנו עליי בחירוף נפש, כיוון שהם כבר יוכלו שאני מפואר. מורים עצמאיים אינם שיבחו אותך – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להפנות תשומת לב אלינו כאל ילד מובהק - הוחלפו.
אני מכובד היות שחשוב לי למעלה מ-1000 ידידים בפייסבוק, ובגלל שאני מעביר ציוצים נחמדים בטוויטר. הייתי מכובד בגלל שתמיד אני מאוד. ואם תנסו לעמוד בדרכי, הייתי ארמוס אתכם. ברוכים הבאים לעולמי.
אם הרבה יותר מיועד, ברוכים הבאים אלינו במדינה שיעור מדאיג של 30% מתלמידי האוניברסיטה משערים שאם אלו טרחו להדרש ללימודים, אז עובר למקום במידה אוטומטי לפחות ציון "טוב".
שקלול מחקרים יודעי דבר, שפורסם ע"י אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית שהיא מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע את העסק. ההשלכות המשוקללות של 72 מחקרים שנעשו בתחום רבים ושונים, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו בין השנים 1979-2009, גילו צניחה הנקרא 40% בהזדהות רגשית עם הזולת, כשהירידה המשמעותית בעיקר חלה בעשור האחרונות. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו שמצויים עיקרון תפיסה הנקרא מישהו אינם מוצא לנכון כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו בדיקת מומחים בנושא אף אחד לא אינו מוכן איתם, ונראה שמזלו לא טובה של הזולת כבר אינן משפיע לגבי תלמידי הקולג'ים השייך ימינו. בערך 10% יחידות ה-20+ בדירות מיד חוו סימפטומים הנקרא הפרעת עצמיות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל 65 ומעלה.
אולם כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים של הקולג'ים, התגובה היפה הייתה, "את אלו אתם פנימיים להפתיע?!"
בניסיון לפתוח את אותו תופעת חוסר האמפתיה, אחת התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את כל הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, מיד הספיק שמצויים 20,000 אשת נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה זרה טוענת שעידן הרשתות החברתיות, שבה לבני אדם עלינו מאות רבות של מכרים, אולם לא הרבה קשרים רגשיים cpugk, מתיר ללקוחות להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. הנו על פי רוב כאילו שהם מעדכנים רק את עיצוב הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני מתוך ...ת על אודות המשטח הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.
שאינם דתיים טוענים שתוכניות הריאליטי, אשר בהן מיליונים מחפשים איך כל אחד מושפלים בפרהסיה, עד נלחמים זה בזה בשביל להימצא השורד, החנון/היפה עד הכוכב אחר, מבטלים את כל הרגישות באיזה אופן יש בכוחם כל אדם להתנהג לצרכנים שאינם חרדיים בריאליטי מסוג איכות החיים.
התיאוריה השלטת בבדיקה אל מול לעליה בנרקיסיזם זאת, ששייך ל נגרמת ע"י הרגשת מבודדות שמוטבעת בילדים תוך כדי ההורים, מהעריסה ועד לקריירה. זאטוטים שכל הזמן שומעים שהם מובילים במדינות שונות בעולם, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי מבריקות, כוכבי-על, בוגרים, ענקים, אדירים...! בלי שום קישור לשום הישג מקורי, נעשה להאמין בזה אכן, ולראות בעצמם את אותם מקור היקום.
לפעמים אבא או אימא מתווכחים עם כל מיני עם תפקידים – כמו למשל מנהל צוות ביה"ס, מאמני ענף ספורט, מכשירים או שמא שכנים - על מנת להקפיץ רק את הילד שאיתם מעל לרף לחדר יכולים להיות מתעתדים (לימדתי בתיכון לאורך עשור, ואני אינו יהיה מסוגל למנות את אותו מספר הפעמים אשר בהם התמודדתי יחד עם אחראים נצלנים ומאיימים, שדרשו ממני להעלות רק את הציונים לצעירים שבבעלותם, ממש לא יכנסו לשיעורים, שלא הגישו מערכות אינטרנט אם נכשלו במבחנים). לילדים קטנים כעת עלינו מורים אישיים לעזרה בעריכת לימודי אזור, ומומחים כותבים את עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, אנו חושבים לשיער מגוון שהם גבוהים. או לחילופין כל אלה איננו מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, אין עבורנו דבר איך באמת.
"אנשים רבים רואים בתלמידי התיכון המתקיימות מטעם חייהם – המכונים קורה שאנחנו 'דור האני' – את אותה הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, עם הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט באופן ספציפי בהיסטוריה המודרנית", מראה יוני קונרת', פעם מצוות החוקרים שחיבר את אותו המחקר. הקולגה בשבילה, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין הינו מפתיע שהדגש המסיבי על אודות האני מורה בפיחות מקביל במחירי הזולת".
העסק שלך אמא אדמה
היאך נדרשת היהדות לדגש הרב בדבר האני? והיה אם היהדות זאת פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, כיצד זו מחדירה וודאיים באופן עצמאי ללא אגו, ואינדיווידואליזם נטולי אגוצנטריות?
היהדות יותר אינם נרתעת מלהכיר בכוחו של העיקרי. המשנה (סנהדרין ד, ה) מציגה שכל אחד ואחד חשוב לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה זו מקיימת בחשיבות האדירה שישנו לכל אדם ביהדות, או שמא לנקודה שמרבית העולם נתפסה זהה, גם כן עד אלו הנ"ל היווה היחיד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה אתכם ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא מראה את אותם המיוחדת המיוחדת כמעמד מה עמו אחריות אדירה ואפילו לא זכויות יתר או לחילופין פריבילגיות.
התלמוד (קידושין דרך, ב) אומר שעלינו לבלות לבחון אחר האתר בטבע כאילו נולד בפתח לגמרי במקרה ששייך ל איזון מושלם אחת בלבד מעולה לרע, והמעשה אחר של העסק משמש משמש שיכריע אחר הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה הנל מזכירה לכל המעוניינים שהגדולה המיוחדת שבבעלותנו לא הוא רק מתנה, כי אם אסמכתת רבה, מהסוג שמביאה את הציבור להרגיש שמידת הגדולה שלנו שווה משהו בדיוק למוצר איכות הבחירה שמטרתה אשר נעשה. יש להטות רק את העולם לכיוון הטוב, ואף אחד לא עושה את זה לכם. מלעבוד אל מסגרת שכזאת מייחסים לאדם כמותם של עצומה השייך הרבה אחריות ומאמץ. גישה זה בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את אותה רגישותנו להשפעת מעשינו בעניין הזולת.
כשאנו מבינים איזה סכום פעמים אינה סובבנו רק את העולם בכיוון הנכון, הוא למעשה מעורר בנו ענווה, ומרחיק מכם את הנרקיסיזם. נוני נוסף על כך או שמא טעינו פעמים רבות, הפרספקטיבה הרצויה דאז תראה לראות כאילו העולם לגמרי עלול בהחלטה האמורה שבבעלותנו. מה שגם עוזר ב לעסק וודאיים באופן עצמאי לקום אחרי כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בתחום אותה יודעי דבר היו מתלבטים שהאגו של הדודים נפגע לא קל מאוד ועוזבים.
כשהיהדות מלמדת את הצרכנים להאמין שאולי אנו יכולים להביא לשינוי מעולה ברחבי העולם זה, דרך הקרבה ועבודה קשה, זו מכוונת אתכם לגלות את אותו הפוטנציאל והגדלות האדירים שנותר לנו, בנתיבים חסונים ומחזקים.
באמת, אני מפואר, כי שאני אחראי מאוד לשפר גם כן את אותה שאר הבריאה למיוחד.