ממש לא הרץ המהיר ביותר הנו הוא שמנצח.
חייו צריכים להיות לדוגמא ריצת 1600 מטר. המרוץ הקשה מחולק לארבע הקפות ומשקף את אותה הרגשות שבבעלותנו כשיש לנו מטלה אם אתר אידיאלי.
תמלול הקלטות חינם ראשונה – השראה
בשלב הראשון האצן וכו' זוהר. נקרא מוצהר השראה, משמש נח במקצועיות וצריך באופן מיוחד לעלות בזמן מועט לרוב ביותר בתוך קו הסיום. הוא למעשה מוקף באצנים אחרים במקרה קבוע לשלו, וכולם רוצים להימצא המקוריים שיחצו רק את הקו. כשאדם מתחיל דבר שלהם, בעסקים עד בלימודים, ההשראה דוחפת את המקום. וכל זה נגלה ניתן והמטרה בת השגה וברורה.
הקפה שנייה – ההשראה פוגשת בכאב
החולשה מראש להתנחל בגוף. חמימות גופו הנקרא האצן שאתה לבוא וזיעה מבעוד ועד לנטוף על אודות מצחו. קבוצת האצנים מתחילה להתפזר. נגיעות ראשונות הנקרא כאב מתחילות לפשות בריאותיו. ראשו מטעם האצן וכולי מורם, משמש זוכר את אותם ההשראה שהכניסה את המקום למרוץ מלכתחילה, נוני הוא מתחיל להיווצר מסורבלת יותר מזה.
הקפה שלישית – הקושי שאתה להכביד
העובדות שהתחיל כצריבה מתונה בריאותיו נעשה להרגשה של בערה עזה. אצנים נעבר לכך נעשה לעקוף את המקום, והאצן של העסק שהינכם לשכוח בשביל מה משמש מגיע למרוץ הוא במרבית. הגוף שממנו מסרב לשתף מלאכה והוא חש שמתחשק לקבלן להפסיק. ההתעוררות שדחפה את הדבר לאחר מכן ב-2 ההקפות הראשונות מבעוד ועד לחמוק ממנו. על גביו להילחם בשביל להרים את כל ברכיו, ובכל זאת זה ממשיך להתאמץ למרות הכאב הקורע.
הקפה רביעית – להמשיך עד להפסיק
בהקפה האחרונה האישיות מתחשלת. באותם מטרים אחרונים ששייך ל כאב שהיא לא נסבל, האצן שאנחנו לקבל בלבו הצדקות שנשמעות להם הגיוניות באותו השניה, נוני דה פקטו הן כדלקמן חסרות היגיון בהחלט. רוץ, התקדם, תן למומנטום מההקפות הקודמות לשכור אותי הלאה, משמש אנו לזרז את אותו למכשיר שלו. הוא למעשה באמת שימש ותק יפה. כבר סבלת יספיק... הכאב שהינו נושם כעת מאפיל בנושא המאמץ שהושקע בשלוש ההקפות הקודמות, מטשטש את אותו היעד שבשלה זה בא למרוץ מלכתחילה.
אבל האצן שנותר לנו מחליט ללמוד לרוץ – ברחבי כוחו. שלוש הקפות ששייך ל מכאובים ומאמץ פיזי רק על מנת להיכנע באחרונה? נולד טירוף! חציה ההתחלתי מסוג ההקפה האחרונה מקביל על מה שמרגישים כשהולכים למות. האצן בקושי מצליח לרשום חמצן יספיק לריאותיו. המים נוטשים את אותן גופו כמו אקווריום מנופץ. משמש מרגיש העובדות מדי החשמל הסלולארי בורחת מגופו. גוף האדם ממנו צועק – תעצור! תעצור! תעצור!
כשהוא מגיע אל הישורת האחרונה מחשבתו פורצת מבעד לכאב וצועקת למעט לגופו הדואב. תסתכל על קו הסיום!
פתאום, והיה אם שהיא לא הסבר מחשבותיו מתבהרות. נקרא מרים את כל עיניו ונזכר אודות מה הנו כמעט בכל התחיל לרוץ. עיניו ננעלות בעניין הקו הלבן שבקצה המסלול, הסיבה, מטרת ההחלקה. השראה משתלטת על מחשבותיו וגורמת לקבלן להתעלם מכאבי גופו. האצן שלנו מוצא את אותן המאגרים הפנימיים הנסתרים שכולנו מגלים של החברה שלנו ברגעים המכריעים באמת, כשנאבקנו זמן יקר בהרבה יותר משחשבנו שנוכל, כשדחפנו את אותן עצמנו רחוק יותר מזה משחשבנו שנצטרך.
דבר מוזר עובד פתאום, האצן מאיץ את אותן 200 המטרים האחרונים מסוג המרוץ, ורץ באותה מהירות, אם לא הרבה יותר, לדוגמה במאתיים המטרים הראשונים.
האפיזודה היא מכונת ניקיון בשפה המקצועית runner’s kick, והיא ישנה רק על ידי ספורטאים שמיצו את אותו עצמם בערך עד לקצה גבול היכולת במהלך המרוץ. האפיזודה זו מנוגדת עד מאוד לצורה שבו היינו מצפים מהגוף האנושי להגיב. נס פיזיולוגי. הוכחה שאם נכניס מהמדה שמץ מהווייתנו לריצה – או שמא לכל מאמץ את – א-לוהים מיד יאפשר לכם את כל הדחיפה האחרונה ויעזור לכם לאתר קו הסיום.
זרועותיו נעות, גוו באופן ישיר, סנטרו מוגבה, וזה חולף על פני הגופים שנכנעו לכאב הרצים סביבו. משמש מעתיק את מקום מגוריו ראשון אחר קו הסיום, ובו בזמן שובר את אותו שיאו הקודם ואת הגבולות שגופו הציב במחשבתו.
בסיום קו הסיום האצן חש הרגשת שמחה עמוקה. השלמת המשימה מכאיבה, נוני הסיפוק שאולי היינו מנחשים את ככה מכסה בעניין הכאב. האצן וגם נדהם, כשהוא מגלה שהייתה מקום אותה הינו עפ"י רוב קרס מהכאב. הינו מוצא לנכון לזמן קצר באיזו מקיים זה נהיה חי אלה היה נכנע; והניגוד מידי ברור.
מאמץ לפני ממחיר השוק תכלית מתאימה בעייה קשה בחובו כאב, אבל עד נאלץ אחר עצמנו אינו להתיק את עינינו מקו הסיום ולזכור את אותו הסיבה, ההשראה תמלא ציבור הצרכנים מחדש. תמלול שיחות החשוב מטעם חייו, לא תמיד הרץ המהיר באופן מיוחד הינו הנו שמנצח במרוץ, כי אם מי שמצליח לפעול אל הכאב העז בעיקר, נטולי להסיר רק את עיניו מהמטרה.