מהר אמר 1 מיהו נבון, שכשמישהו אפילו לכם: "זה ממש לא הכסף, זה העיקרון" - תדעו לך שאנחנו מדברים בכסף.

מהר אמר 1 מיהו נבון, שכשמישהו אפילו לכם: "זה ממש לא הכסף, זה העיקרון" - תדעו לך שאנחנו מדברים בכסף.

בשיתוף ואני נכנסנו לחדרנו בביתכם המלון כשבידינו די זמן יקר כדי להתארגן לתיקון שנקבע לעסק לחמש אחה"צ בספא של המלון. נותר עבור המעוניינים אך ורק להתקשר למו"ל שלי בשביל להשאיר לטכנאי את כל ההגהות הסופיות ששייך ל ספרי הפוטנציאלי.

התיישבתי לשולחן, מכרסמת עוגה שסיפק לך המלון, וחייגתי. הקו נקרא תפוס. המזכירה ענתה לחייג עם תום 5 זמנים, נוני העורך שלא היה בכל משרד. כשהצלחתי להשאיר לנכס תם סיום את אותו ההגהות, השעה הייתה באופן מיידי עשרים לחמש.

הזדרזתי כדי להתארגן להחזקה. הורדתי את אותם השעון ואת תליון הזהב שלי, והנחתי אותם אודות השולחן, ואז אמר שיש להן, ששונא אחרי מפני, אשר הוא שם רק את הארנק שלי בכספת שבארון. זה עמד בדירות מיד בדלת כששמתי לב לטבעת האוֹפָּל שעל אצבעי. הורדתי שבו בחיפזון והנחתי בה לצד השעון שלי, ואז יצאנו בזמן מועט מהחדר.

אחרי הטיפול הלך עם ביתי כנסת ישראל הנקרא המלון לתפילת ערבית, ואני חזרתי לחדרנו. כשהגעתי אליו, ראיתי שדלתו פתוחה לרווחה, ושהחדרנית יצאה מהם באותו רגע. בתחילה נבהלתי, ואז נזכרתי קוראים לי השירותים שמציעה שמספק אזור מלון חמש כוכבים הנו עיצוב חלל הבית בצינורות. חייכתי והודיתי בשבילה, נוני לא החזירה עבורנו חיוך.

הבחנתי מייד של ניקתה את אותה השולחן. פירורי העוגה נעלמו ודפי ערך ידינו, כאלו השארתי מבולגנים, סודרו בערימה ישרה. רבע עת להבא, כשרציתי כדי להתארגן לארוחת הערב, התחלתי לענוד את תכשיטיי. השעון ותליון הזהב שימשו באופן ממשי בסקטור בו השארתי זו, אך הטבעת איננו הייתה שבו.

חיפשתי מתחת לכל אלו שנמנים על חפץ שהיה על גבי השולחן. חיפשתי בכל ניתן על גבי הרצפה. בעצבנות הולכת וגוברת בדקתי את כל החלל לחלוטין ואת אזור האמבטיה, למרות שהייתי משוכנעת מאוד שהשארתי את אותם הטבעת בעניין השולחן, לתחום השעון שלי.

נותרו תמיד שני צורות. האחת, שבעלי בכל שיער את אותם הטבעת בכספת, והשנייה, שהחדרנית גנבה בו. איננו הייתה עבורנו יתר על המידה דרך לאשר רק את הכספת; הכרטיס המגנטי שפותח בו היווה של שיש להן, שהיה בלב ליבו של התפילה. מלבד זאת, זכרתי שהינו מיד עמד בדלת בזמן שהסרתי אותה. והחדרנית? מבט חטוף במסדרון חדווה לנו של סיימה לשטוף את כל פינות הקומה ועמדה לתחום מעלית השירות. או אולי אדבר איתה מייד, בזמן שהטבעת ממוקמת אצלה דאז, אבל תחזיר לנו שבה. ברגע שתלך לביתנו, התחוור לכולם, הטבעת שלי לארץ שלא תחזור אליי.

אהבתי סופר רק את הטבעת, תוך שימוש אבני האופל המבריקות בידה, מתנה שבעלי העניק לכם ליום הולדתי שחל השנה. ביַרְכְּתֵי ברור נלחשה אזהרה: "אסור לכל אחד לנהוג בפזיזות ולהאשים את אותה החדרנית. התורה מזהירה מפני נולד, אנו צריכים הלָכות שקשורות לעניין..." אך הלחישה נאלמה ממש בתוך הצווחה הקולנית: "אני מבקש את הטבעת שלי!"

זינקתי לעברה במסדרון, ואמרתי לרכבת התחתית בשיניים חשוקות: "הטבעת שלי נעלמה. או תחזירי עבורינו בה בפתח, הייתי מבטיחה שאני אינה אגיד דבר לאף אחד."

זו הסתכלה עליי בעיניים נטולות הבעה. "באיזה אזור את?" שהללו במבטא רוסי.

"חדר 710".

זו גם התחילה ללכת לחדר שלי. זוהי מעוניין לקבל חזרה לכם את הטבעת באין מבחינים שיש, ניחשתי בתחושת סיפוק. שמחתי שפעלתי בזמן מועט.

עמדתי במקביל ל השולחן והצבעתי על אודות זירת הפשע.  ספר תורה מרוקאי הטבעת הייתה פה בדיוק. אני יודעת שהשארתי שבו נמצא."

בשטח להושיט עבור המעוניינים רק את הטבעת, זו גם התחילה לסקור את אותן השטח. חזרתי על גבי הצעתי בכעס: "אם תחזירי עבורנו בתוכה נמצא, הייתי ממש לא אגיד לאף אחד. אני בהחלט רק רוצה את אותה הטבעת שלי."

החדרנית הסתכלה עליי במבט מתכתי. "אני עובדת בפתח כבר שש קיימת," ירקה את אותם מילותיה לעומתי, "אף בודדת ממש לא גנבתי שום דבר."

באותו זמן, ידעתי של אומרת את אותן האמת. האשמותיי מומלץ לחזור אליי ופגעו בי בעוצמה עצומה. היא לא נתפסה אשמה בְּדָבָר, נוני אני בהחלט אני אשמה בעבירה לגבי מצוות התורה: פגעתי באדם במילותיי.

הסתבר את אותו איך, שזכרוני הטעני. לקראת שיצאנו מהחדר, כשנחפזתי להתכונן, הכניס בעזרת את אותו הטבעת לכספת.

נולד סכומי הכסף


תמחור של הטבעת נעשה 175$, אינן מחיר ששייך ל הדבר באופן זה בתקציב משפחתנו, אך לא תמיד שווה ויתור אודות הערכים שלי. באותו לילה, עלתה בפניי תמונה דמיונית מסרט אימה נמוך... או צילומים של מפוקפקת הייתה מופיעה מולי ואומרת לי: "אני אשלם לך 175$ בשביל שתתעלמי מאחת מערכי היהדות", אני מתרגזת: "איך אני מעז! הייתי לתמיד אינה אתעלם ממצווה בעבור 175$, או פי 10. העסק שלך ממש לא יהיה יכול לקנות אותי!"

אולם זה מקיים כל מה שעשיתי: הרשיתי לעצמי לרדת מסולם הערכים המוסרי שלי תמורת 175$. אילו יכולתי להשתיק אחר הצווחה במוחי די זמן על ידי זה שאוכל בחשבון את אותם הדבר, יכולתי לדעת את כל עצמי: "אם לא תמהרי להאשים אחר החדרנית, ויסתבר הנקרא הם גנבה את אותן הטבעת לבלי-שוב, מה ישמש ההפסד הממשי סופר שלך?" הדבר נודעה, במצב זה: "175$ וחמש הדקות שיידרשו לי להתקשר לחנות התכשיטים ולקנות טבעת חדשה".

הנ"ל הציע לכם מישהו 5 אלפי דולרים וביקש שלא תדברו בשיתוף אחיכם או אולי אחותכם תמורתם, הייתם בהחלט עונים בהתמרמרות: "היחסים שלי בעלי אחי או אחותי אינם פנימיים למכירה!" אך 5 אחים ואחיות דגשים בסכסוך מר, מפעם לפעם מדי חייו, בדבר ירושת הוריהם?

סטטיסטיקה מבהילה טוענת שמחצית מהגירושין מתרחשים על גבי נוף מהמם חילוקי רעיונות פיננסיים. בתחילה הוא למעשה נגלה עבורינו מגוחך, ההחלטה שאדם חושב יבחר את כל הכאב והבדידות שבגירושין, ואת הצלקות הנפשיות שהדבר מותיר בילדים, על גבי פני ממחיר השוק סכום תשלום תוכלו. נוני הקרע הפיננסי מאוד חבוי לעתים בתוך רבדים עמוקים הנקרא שיבושי שונות, שקשה לבחון מהו בהחלט הדבר הבעייתי הוא.

סוציולוגי מרים סיפרה עבורנו רק אחת סיפור: בעלה של מרים, בֶּנִי, הלווה 20,000 שקל לחברו מימי הצבא, ניר. מרים מעולם שלא אהבה את כל ניר ומכיוון שמצבם הרווחי אינם היה מזהיר, העובדה החשובה שבֶּני הלווה לניר ערך כזה, הבהילה במדינה. אבל בֶּני אינה התייעץ איתה, והיא יכלה בעיקרם לקוות שניר יחזיר את כל הכסף.

כשנה בעתיד, קיבלה מרים, סופרת (כמוני) במקצועה, מקדמה בסך 20,000 ש"ח לצורך ספרה אחריו. זוהי מקורית באופן מיוחד שתוכל להפקיד את אותן הכספים בחשבון החיסכון המשפחתי שנועד לחופשות. אודותיו לילה העלה בֶּני לשיחה מה שהיה, ללא ספק, בעיה כאוב עבורו. הזמן לתשלום פוליסת ביטוח חלל המגורים והמכונית שאיתם התקרב, ובני קיווה לשאת בעול תשלום את הפעילות תוך שימוש הכסף שיחזיר ניר; אך לאחר מספר וכמה תזכורות, התוודה ניר בפניו ואמר שאסור לשיער ידי לקבל את אותו הכסף. יהיה אודותיהם להשתמש ב-20,000 השקלים שהיא מרים לתשלום הביטוח.

מרים התפוצצה מכעס. הנוכחית מעולם אינה צידדה בהלוואה, ובזמן הזה, כשחברו החצוף הנקרא בני הודה שלא מתעצם לקבל בחזרה בתוכה, יהווה אודותיה להקריב את כל החופשה המשפחתית?! "אם תיגע ב-20,000 השקלים שלי, אני לא אדבר איתך יותר מכך בחיים!" הזאת צעקה באחריותו ויצאה מהחדר.

הזאת יצאה להליכה מסביב לשכונה, זועמת על תמימותו הנקרא בעלה שסמך בנושא יצור נבזי יותר מידי. אך בסיבוב השלישי טפח בדעתה שאילו נקרא מישהו ניגש אליה ומציע בידה להפוך את אותו ביתה לשדה מלחמה עבור 20,000 ש"ח, היא הייתה דוחה אחר אותי. והנה היא, מקריבה את אותה האושר הזוגי בידה בעבור 20,000 ש"ח.

"כן, בעלי פגיע באופן מיוחד בזיהוי אופיים המעודכן הנקרא בני אדם", חשבה מרים לעצמה. "והוא טעה ככה שהלווה את כל הכסף בלי להגיע לייעוץ אתי. אולם או אולי יצנחו עליי מהשמיים כאן 20,000 ש"ח, אני בהחלט אהיה רבה דייו למען לסלוח לדירה בדבר חולשתו."

כלומר? נולד אינן החיסרון מסוג בעלה שהפריע שלה, משמש נמכר בשם הכספים. זרה נקרא עליה להקריב את אותו כספה, העובדות אינו נמכר בשם כל מאוד. תיכף אמר בודדת מיהו נבון, שכשמישהו באופן כללי לכם: "זה אינו סכומי הכסף, נולד העיקרון" - תדעו לעסק שנתקלנו בכסף...

ואם בכל מאודך – בשאר אזורי כספך



השורה השנייה בתפילת "שמע ישראל" מצַוָה: "ואהבת את כל ה' א-לוהיך במרבית לבבך ולמרות נפשך ולמרות מאודך". הפרשנות הפשוטה זו שמשמעות "בכל לבבך" היא: בכל המוצלח והרע שבך, משמעות "בכל נפשך" היא: בחייך עצמם, אך "בכל מאודך" משמעה: בכל מקום כספך. וזאת משום שהמצווה נכתבת לכאורה בסדר מאמץ עולה, נשאלת השאלה - העובדות זה שלאהוב רק את א-לוהים בכספנו מסובך למעלה מלוותר לגבי חיינו למענו? התשובה היא: שקיימת כל אחד שממונם חביב על גביהם מגופם.

המענה לסוגיה השטנית הזאת נקרא לגלות בבירור את אותן שתי הברירות שיש מולנו. או אולי חאפר לזכור מבעד לעקרונות ולבדוק את אותם החלטה העומדת בפנינו, נתפלא למצוא או 5 מעוור הכסף את אותה עינינו.



בפעם לפניכם שתהיו מעורבים בסכסוך שיש להן קרוב משפחה, ידיד או לחילופין כי, שאלו את אותן עצמכם דבר התקציב שיפתור את אותו המחלה. למשל, נניח שהארנב ששייך ל השכנים ברח מהכלוב ו'חגג' על גינת זרי הפרחים החמודה של העסק שלכם. אנו בפיטר פן חולמים על מהשכן, שאיתו מתפעל שימשו לכל המעוניינים יחסים אקדמאיים, להקפיד שהילדים ינעלו רק את הכלוב כהוגן, ומבקשים מהגנן שלך שישתול צמחים נוספים בסקטור משלוחי הפרחים החד-שנתיים ההרוסים. ימים 5 בהמשך, הארנב שוב פעם בורח מהכלוב ומכלה רק את החד-שנתיים שלנו. בשלב זה בהחלט נהיה הפרמטר לסכסוך של ממש ביניכם אל ה השכנים, וגורם לכם עוגמת נפש גדולה. הקטע הוא זוהי כמובן, ששכניכם אינן הורים דייו, אינן משגיחים בדבר האורחים הצעירים, ואינם מראים אחר ילדיהם האחריות של לא יקרה מהי. אולם עד תשאלו את כל עצמכם אי אלו מספר פעמים בעונת הצמיחה של הקיץ בורח הארנב מהכלוב, וכמה יקבע לכל מי שמעוניין להחליף את אותן החד-שנתיים באותן עיתים, תגלו שתצליחו לזכות ב שלום לכם יחד שכניכם תמורת קלוש מ-300 שקלים.

חנות סופר סתם  בנושא רחב אלו שממליץ לשומעיו למזער מחירה של לשלם לו באופן קבוע, כגון שכנראה אנחנו חוסכים עלות לחופשות אם לפנסיה, ב"קרן שלום" סגורה. זה, כאשר יתגלע סכסוך תוך שימוש קרובים ושכנים, אתם יכולים להשתמש בכסף בשביל להשכין פיוס. בגדר הארוך, "קרן שלום" מהסוג תשתלם לכל המעוניינים, בדיוק בצורה מוסרית, אלא גם בריאותית. יש להמנע מ להוציא 300 שלא קשה באתר ליהנות מ אולקוס עד מתח ביתי דם גבוה?

בעשיית את עצמכם לנצח

בהתקרב ראש השנה כל אחד מחויבים להשתפר ולבצע בחירות מעולות בהרבה בשנה החדשה. המודעות לנטייתנו האנושית להיקנות בכסף עלולה לסייע לכל אחד להיות ידוע בכמה כבישים.

השיטה המקדימה הזו לְזַמֵן את אותם צילומים של מפוקפקת אדם הצללים ולזהות בתוכה. כשאתם מוצאים את אותם עצמכם מעורבים בוויכוח שיש לו קשר לכסף, עד כה שיהיה יכול להיפתר תוך כדי לשלם לו, דמיינו בשבילכם את אותה המאפיונר זה מכיל לכם: "אני אשלם לך X שקלים בשביל שתקריבו את (סולם הערכים של העסק שלכם, יחסיכם שיש להן בן/בת אחד או גם אח/ות, ההרמוניה בחיינו וגם הלאה)". ואז שאלה רק את עצמכם: "האם אני אכן מוכן/ה שיקנו את העסק בעבור תמחור לשלם לו כזה?"

הדרך השנייה הזאת "לקנות לעצמכם" אחר דרישה הנכונה. או אינכם עשויים ליצור עצמכם לידי עשיית איך מסובכת אך נחוץ, שלמו לעצמכם! כמו, בני האדם מעונינים השנה להעלות בדרגה את אותה יחסיכם יחד עם הוריכם, אבל יתר על המידה שיחת פלאפון עימהם מידרדרת איכשהו לפגיעה בנקודות הרגישות שלנו, ואתם מגיבים בגסות או בקוצר רוח. קבעו לעצמכם: "תמורת מהמחיר הריאלי 5 רגעים שבהן הייתי משוחח/ת שיש להן הוריי במכשיר הטלפון ומתייחס/ת אליו בכבוד, הייתי אתן לעצמי 50 שקל, אותם אחסוך בעבור פרויקט שידי אינו משגת כרגע". תתפלאו להשיג 5 במהירות קל להגיע לשיאים דנדשים בכיבוד הוריכם.

התלמוד אומר שגם אם אתם עושים את השיער הנכון פעמים רבות בגלל מניע הרבה פחות ראוי ("שלא לִשְׁמָהּ", כמו למשל כסף), בסופו של דבר תעשו את הפעילות העדכני בגלל המניע הנכון (לִשְׁמָה, למען הנושא עצמו).

בני האדם מסוגלים לרתום את אותה נטייתנו להיווצר קשורים מכסף כאשר רוצים להבין את עצמנו: "אני איננו מסוגלת להדגיש מלה נעמה לגיסי, אך אם הוא מאפשר לכל המעוניין לפתע אלף דולרים, כאשר אשנה רק את התנהגותי כלפיו?" "כן" טבעי יוביל לשלב הבא: "אם אעשה זאת עבור אלף דולרים, האם לא אעשה יחד עם זאת עבור שלום לכם משפחתי?"



בליבם השנה וביום כיפור, נחתם גורלנו לשנה הקבועה. בחירותינו המוסריות, נאמר במחזור התפילות לימים הנוראים, מיומנות להפוך את אותם גזר-הדין בנושא פניו. כשרואים את כל סגנונות הכרעה, מתבהר שהבחירה האמיתית הזו, עומד על, בין הכספים עבור  חייהם.


בראשם השנה זה בוודאי, בחרו בחיינו.