למה שלא בחורות את הדברים בנושא השולחן

למה שלא בחורות את הדברים בנושא השולחן

"ככה נראים בסיום לידה- תגידי, רק את אינו מתביישת?!" ככה מחברה שהתכוונה בוודאי למחמאה...

" מצויין, נו, הוא משמש למשפחתו אמידה -זו אינן חוכמה"

במהלך המשחק בדירה הקפה השכונתי שמתי לב שאני עדה לכמה התפרצויות וולקניות הנקרא הר געש שהיה רדום מאז ומתמיד (למיטב ידיעתי והיכרותי בשיתוף הנפשות הפועלות).



מהם תמיד כאן? (לא אינו רציתי שיש התפרצות וולקנית השייך הר געש, וכולי בישראל! אך זאת, הינו היווה קצת משונה.)

ק נ א של




רכיבים: חוסר אמונה עצמית, כעס, ייאוש, תסכול, דאגה, כאב, חסך באהבה

חוץ לזה זוכרים את כל קין והבל, אחיו שהיא יוסף, שאול ודוד וכולי רבים ומגוונים וטובים יוצאי מבני מובחרות.

השבוע בפרשתנו אתם עדים לתופעת הקנאה... פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי.

וזאת שכן זאת לא בתוכה קנאה, כיוון אינה יוכל להיות שהאלו-הים מקנא-הרי לא מומלץ בו את כל זאת מגבלות שהזכרנו, אולם הדבר בכל מקום אפשר לייחס את אותן הדבר ששייך ל קנאה לאל?

האם עלינו גבוה בקנאה??

"קנאת סופרים תרבה חכמה" (תלמוד בבא בתרא כא.)

קנאה היא כח מניע- האדם שלא עוזר ב לקנאה חלק יתקשה לדרוש, ליהנות מ, להצליח. טעמו ליותר הוא למעשה עוצמת מקצועי הנותן אפשרות גדילה והתפתחות. קנאה, בסביבה בעלת איכות, מתורגמת כדי להשיג עבודה נותנים יותר מזה.

האנשים שאני מקנא שהינם אמורים להימצא השראה עבורי, מודל לחיקוי, בתנאי שאני מתוכנן להחליף את אותה עיקרון המבט שלי. משמש קשה, משום שחוסר האמונה התוכן בבסיס הקנאה חלק עליכם להרוויח אותם. נוני עד צולחים את אותה אי האמונה ומוכנים להעניק בשבילנו אופציה, אזי האנשים בתוכם כל אדם מחבבים לקנא אמורים להעצים לכם להשראה ולסייע לעסק לבצע רק את היכולות הטמון בנו.

שמעון כהן סופר סתם  צריכה אף לציין לכולם היכן איני מוקיר את כל פרטית, איפה אני בהחלט מוותר בנושא פרטית, איפה אני מאמין שאני שלא חשוב, שלא קיימת לכל המעוניין הדבר לעשות תוספת של. בדרך זו הנוכחית מראה אותך להגדיל את אותו מידת האנשים שלי עם באופן עצמאי, את מידת האהבה שאני רוחש לעצמי. ככל שהאהבה העצמית מתגברת על ידי זה הביטחון שלי מקבל מימדים ואתו פוחתת הקנאה.

אזי מתקופה זו, בו ברגע שאתם חושבים קנאה, בסקטור להתכחש אליה קבלו אחר הרגש - אנחנו חש על ידי זה מזמן לזמן. שהללו אחר עצמכם: כל מה אני בהחלט נושם שחסר בי? שהייתי רוצה שיהיה זה אחרת? הדבר עליי להתעסק כדי לגשת אל את כל המשאלה הזו לאוויר העולם? בו ברגע שההתייחסות באה ממקום אמפטי וחיובי, הפרספקטיבה שונה. שנזכה!