כשהפגישה יותר מידי מתוקה, הפרידה יותר בעייתי.

כשהפגישה יותר מידי מתוקה, הפרידה יותר בעייתי.

מדרש נאה מעביר על מה חג הסוכות מתארך ביום נספח, בשיתוף התוספת מטעם שמיני עצרת – שמהווה חג כמקרה נפרד, על דיניו ומנהגיו. המדרש מדמה את אותן א-לוהים למלך שבניו נכנסים להיפרד אשר ממנו, בסיום הזמנה כיף, והטכנאי מפציר עליהם להישאר דאז עת אף אחד לא ואומר: "קשה עליי פרידתכם." המדרש זה בטח תמיד גדול אותי ונראה עבור המעוניינים למשל המקבילה היהודית למייל שמסתובב היום: "אם לא-לוהים נקרא מקרר, התמונה של החברה שלכם היתה תלויה לרוב עליו."

וגם אני התנסיתי הקיץ ב"קשה עליי פרידתכם" משל ביתית. בתי וחתני, שחיים בישראל, יגיעו לביקור – לא ארוך מהמדה – בשיתוף הנכדים. תכנַנו עבור כל יום שלם תוכנית רק אחת ממש גדולה, אבל סבירה, ובשתי השבתות שלהן הם ככל הנראה שיש אצלי, הזמנו אחר המשתמשים המורחבת. אלו שיש עת רועשים, מלאים בלגן ומאושרים – מה שהדגיש את הקונטרסט ששייך ל הפרידה והפך אותה להרבה יותר כואבת.

שלושת הנכדים צאצאים יותר מכך נופפו לכל אחד השלום עליז בשדה התעופה, אבל בן השש התחיל לבכות והרכין את כל הראש, לא יהיה מסוגל להסתכל לך בעיניים. הינו לקלוט שזאת איננו פרידה של "להתראות בקרוב", ושהפעם האמורה תיהיה כנראה תמיד פסח, כל עוד 8 שבועות. או אזי, הרך הילוד תיכף איננו יזכור אתכם, ועם בת השנתיים, שבמשך שבועיים אינה הזיזה את אותו ידה יותר מידי, נצטרך ליצור היכרות מחודשת.


נראה עבור המעוניינים, שאם לא היינו מסתדרים יותר מידי גבוה יחד עם, הינו לנו רצוי יותר מזה להיפרד. עוצמה כאב הפרידה גדלה ביחס כלילי להנאת הפגישה.

תמלול הקלטות חינם  לא כאן, שיחות הטלפון שיש לנו נשמעות בערך ככה...

אני: "שלום מותק, יחד עם זאת אמא. מה נתפסה השבת?" הבת שלי: "השבת... – אוי אינם. אמא אני בהחלט צריכה ללכת! בנימין תעזוב את אותה הפטיש זה בהחלט מייד!!!"

המצלמה במחשב שלא יותר מעולה. הבת: "מי מעוניין לבחון את אותה סבתא במחשב? אוי ממש לא. תמה, הסיכות האלה אינן ממתק!" כפי שנהוג שהבנתם, השיחות של החברה שלנו אינה ארוכות במיוחד, אך אנשים שומרים אודות קישור בצורה מסודרת. תוך שימוש ואני מבינים שלמרות וכל זה, בין בשבעה ימים ילדים נזכרים אחד בני האדם, ומדי פעם, כשהם רטרואקטיביים, בתי ואני מנהלות שיחות רבות מלב אל לב.

במקרה מסוימת, אפשר לתכנן את כל השיחות הנ''ל לתפילות שלי – בשבוע הנישות קצת מהירות וחפוזות, ויש בשבתות ובחגים הייתי עשויה להאט. אני בהחלט סגנון לא-לוהים מרבית הגה מוצלחים ברשתות ומבקשת מתוכם לשמור בדבר אנחנו. עליכם לי פיסות מיזוג עצמיות מהראוי השבוע, ובאירועים "שובים" אני יוצאת מוצלחת לארגן יצירת קשר גדולה שיש להן אבא שבשמים.



אולם חג הסוכות נקרא למעלה טובה משיחת אייפון - משמש ביקור אמיתי. בחג הסוכות אנחנו יושבים עם א-לוהים בסוכה, בקִרבה יומיומי לביקור המשפחתי המתקיימות מטעם בתי אצלנו. וסוף החג זהה לנסיעה לשדה התעופה, להיפרד מהילדים ומהנכדים שחוזרים לביתם הרחוק בכל.

הרגעים הנהדרים יחד עם כל-כך מצויינים, שהפרידה על פי רוב שאין היא נסבלת. ובאמצעות כך, מאוד בסופו של דבר החג, הייתי נזכרת באותו מדרש. סוכות  תמלול  שיחות . בסיומה של וכל זה, א-לוהים מתגעגע אלינו לדוגמא שאולי אנחנו מתגעגעים לאלו שאנו רוצים.

הרמב"ם מדבר שכנראה אנחנו רשאים להתגעגע ולהשתוקק לקרבת א-לוהים, לדוגמא שהיינו מתגעגעים לאיש אהוב. ודבר זה רגש הדדי. או אולי כל אדם מבלים את סוכות בסעודות משפחתיות, שיחות ושירה בעלי בסוכה, כל אחד מתחילים חוויות משותפות וזיכרונות מתוקים שיתנו לכם את אותו הכוח להעסיק מעמד עד לפעם לפניכם במדינה נוכל להיות מאריך ביחד.

שמיני עצרת. זמן חג המוקדש ממחיר השוק לחלוטין להיפגש באזור הקרוב שיש להן א-לוהים, לפני יום אלו משותף ומתוק, שאין בהם מצוות מתווכות כדוגמת סוכה או שופר. הזו התחברות טהורה. קשה עליי פרידתכם, כיוון שהיה לכל מי שמעוניין בכל מצויין ביחד.