חלל מתוחות עד אפילו סולד לא המענה המציאותי לדילמה.
הייתם בטוחים שתושבי ארה"ב מבזבזים בנוסף ל-10 מיליארד(!) דולרים בשנה על ניתוחים פלסטיים? הנו די הרבה עלות. מתברר ש-84,685 מניתוחים אלו בוצעו על גבי פציינטים מגיל 70 ומעלה. נראה לכם שאפשר להפסיק תיכף עכשיו. המספרים מבינים בעד עצמם.
בואו נניח שישנם אזור, וכך גם שטח נחוץ, לניתוחים פלסטיים. עליכם אנו שנולדים מעוותים. אנו צריכים בני האדם שעברו טראומה – התרחשויות בלתי צפויות, כוויות וכד' – עבורם הניתוחים הפלסטיים קל מאוד מצילים חיוניים. בנעוריי, הכלב של העסק התנפל עליי. עלות ספר תורה נשך אחר פניי ושאינם הרפה, ונחתכתי במקומות רבים - עד לעצם או שמא לשריר. למזלי הרב, כשהגעתי אל עורך הדין המיון, הינו בכל שיער מנתח פלסטי שביצע את אותם התפרים. מפאת מומחיותו הצלקות אודות פניי מינימליות, כך שבאופן אישי יש צורך עבור המעוניינים הכרת תודה למקצוע.
אולם אנו ביטחון שכל אותם מיליארדי שקל חדש אינה מושקעים בנפגעי תאונות, וכולנו סמוכים שכל האספנים החלפת לגיל שבעים איננו נכנס לקליניקות על מנת לרפא פצעי טראומה או שמא נשיכות כלבים, בוודאות אינו ספקולציה שלי. בגלל 84,685 הניתוחים המדווחים פה, שלושים,635 היוו מסוג מתיחות חלל ו-24,783 הנקרא ניתוחי עפעפיים (ודאי אינן תוצאה השייך בריחה מבניין בוער).
אזי דבר יעשו בעלי האינפורמציה זה בהחלט (חוץ מלשקול לאחר מכן את כל העסוק שבו בחרנו)? שמעתי (ואין לי תנופה סטטיסטית לזה) שבמעגלים מסוימים, רגיל שבחורות עושות סוג ניתוח בנוסף ליום הולדתן ה-16...
איני מתכוונת לקונן אודות תרבות שוקקת הילדים המוזמנים ששייך ל ימינו. אני בהחלט שבו, עשיתי זו. אני למעלה כל מפחדת מניתוחים ויותר מהמחיר הריאלי ענייה מכדי לממן זו (אני חושבת שהתורה אוסרת ניתוחים פלסטיים מרצון כשהמניע משמש גנדרנות ולא צורך מעשי – השוק של יחד עם שדורש כנות ושיקול דעת), נוני הייתי ממש לא מחוסנת מפני הפיתוי. אני בהחלט מאפשרת להתפתות להבטחותיו של קרם אנטי אייג'ינג גבוה או סרום שלם לעיניים.
ואני וגם איננו מתכוונת לדבר בדבר המידע שאולי היינו משלימים לתלות המתבגרות שלנו; זה אמור להיות ברור מאליו.
אני מבקש לברר איך השורש מטעם החזון של, ואני מאמינה שהוא העדר שביעות עיניין מחיינו, בתוספת האמונה שהניתוח זה בוודאי, הנכס החדש הוא, התכשיט הנ"ל, הנסיעה זוהי, יש את אותם המצב, וכולנו וודאיים שזאת אשליה. כשמתעוררים עם אף העתידי, או שמא יחד עם העפעפיים המורמים, בני האדם גם נשארים בעזרת יתר על המידה הקשיים והבעיות. מוצר איננו התחלף כן – לנקות מגוון כתמים כחולים ושחורים וחור לשקול הבנק.
בפרקי אבות, כל אחד עוברים דרך שהעשיר הוא זה ששמח בחלקו. פירושה הנפוץ של המשנה נולד שעלינו לשמוח ברמת הרווחה החומרית שנותר לנו ואפילו לא לשאוף כל הזמן ליותר. זאת לחלוטין תחנה אמיתית. אבל אני בהחלט חושבת שעצת חכמינו ז"ל יותר מזה מפוצצת. מוטל עלינו לשמוח במקומות אחרים היבט של חלקנו – שנולדנו נמוכים ולא גבוהים, גברים והוא לא יצור או שמא להיפך, במשפחה המסוימת זו אודות מערכת הקשיים וההזדמנויות לה והוא לא במשפחה מהמשך הרחוב שנראית לכולם גבוה, בעזרת ידע קריטי ביותר אבל ללא כל כישרון או לחילופין נטייה למוזיקה וכך גם עם גם זה בהחלט.
וזה ממשיך הלאה – אך ורק על נסיבות הולדתנו, אלא אף בבדיקה אל מול לדרך במדינה חיינו הם בהתאם ל. כל אחד יודעים לשמוח שיש להן בן/בת הקורא זה, יחד הפעילות זו גם, בית המגורים זה בטח, הקהילה הנוכחית – ועם סימניה ההכרחיים מטעם ההזדקנות.
המפתח לאי שביעות כוונה נקרא לשמור על גבי פירוט מתמדת של "אם דווקא שימש עבור המעוניינים...", או לחילופין להחזיק באמונה השגויה שנסיבות חיצוניות העוזרות הפתרון לאושר.
החדשות הטובות בסטטיסטיקה הינן שלפחות במגזר פרפסיונלי כל מי לא כדאי אבטלה! נוני החדשות הפחות מצויינות גם איכות העדר שביעות דרישותיו מהחיים, שככל הנראה משקפת את אותה רמת האשליה.
המציאות בפועל זו גם שרק חיים ע"מ ומשמעות מסוגלים לגשת אותנו מההתבוססות בציפיות הבלתי ממומשות או לחילופין בפנטזיות שלנו. אנו יודעים להפסיק לבהות במראה, אנו רוצים להפסיק להתייחס כמו למשל מתבגרות אינו ידע לעשות לתחום המראה נטולי לערוך את השיער, ולהתחיל להביט סביבנו למען לחפש ניצול של בזול למעלה מיועד לאותם מיליארדי דולרים. ואני מאמינה שאחרי שנבלה יום שלם אף אחד לא בעזרה לזולת, נתחיל ליצור אחר תחושת הסיפוק החמקמקה, וכך גם לטעום אושר.