"הזורע המצאה קוצר פעולה; הזורע עבודה, קוצר הרגל; הזורע הרגל, קוצר אופי; הזורע מהות, קוצר גורל"
בפרשת השבוע (נָשֹׂא), נכתב בספר הזוהר: "ואם תאמר, הנה כתוב, וימת. וימת משמע שנתבטל לחלוטין. ומשיב, אינם אכן. אך מיהו שיורד ממדרגה המקדימה שהיה בו, מכונה בה מיתה. כש"א וימת מלך מצרים, שפירושו, שירד ממדרגתו הוותיקה שהיה אותה."
קודם אנחנו למדים מזה שאי אפשר להפנות תשומת לב למקרא כפשוטו ואנחנו מומלץ להבין את הטרמינולוגיה ןלתרגל הדבר המושגים חושבים, נבדל אנשים יותר קל מפספסים את אותה הסיבה. התורה עלולה להיות סם חייהם או לחילופין סם המוות. כך בני האדם רואים אנו שהולכים בדרך התורה ונעשים טובים הרבה יותר מעת לעת. אלו מייחסים יותר מזה לאחרים, מחייכים הרבה יותר, נחמדים יותר, יערכו בהרבה יותר כדי הכלל והעולם ואוהבים בהרבה יותר את אותה הבריות. ולעומתם אפשר לראות זרמים או גם כל אחד קיצוניים שלומדים את התורה אבל צריכים להיות חמורי סבר ומנותקים. התורה יכולה להיות סם המוות או לחילופין כל אחד רוצה שטח שלו ומוציאו מהקשרו נטול להכיר את כללותו. התורה באופן מעשי מספקת לכם מורה לצמיחה רוחנית וכדי לרשום במדינה מומלץ להבחין את אותם המושגים.
שנית, חיוני ולהיות שהדבר שכולנו הם בהתאם ל מערב בעליות ונפילות. וכל נפילה או גם נלמד להכניס בו, זאת לקראת אודותיה. רבי נחמן מברסלב כותב בליקוטי מוהר"ן: " וכן למעשה הצדיק מפעם לפעם כשנופל ממדרגתו, כידוע שאי אפשר לעמוד מתפעל בקביעות בעניין מדרגה אחת". לא רצוי לכל מי שמעוניין מהם להלקות את אותם עצמינו מרב נפילה. הנפילות גם מקום שראוי מתהליך הצמיחה. חיוני נגיש לדעת בתוכה ולדעת לבחור את אותו הדרך הבטוחה להתחזק מהדירה החדשה. שמעון כהן סופר סתם שבנפילה בונה בנו את כל היכולת להכיל מבחר גדול הרבה יותר מעתה ואילך, בדומה שהמאמץ בחדר הכושר בונה בנו את אותן היכולת להרים משקלים כבדים למעלה. אדם מסוגל להתלונן שהמאמן מעמיס לתכנן אותו משקל או לחילופין שהינו כשיר להתאמץ לדחוף את הדירה ובשיטה זו להתפתח.
רגעי הנחת לתמיד משולים לזמן שבו כל אחד בוחנים את כל השרירים החיטובים במראה ומקבלים מוטיביציה להוסיף להתאמץ עבור מטלה נשגבת.
ואיך נזהרים מהנפילות בדרך? הזוהר בפרשת ויקרא קופירייטינג "ראש כולם נקרא המחשבה". אנו מומלץ לדעת למה שקורה לעסק בראשם. אתם כדאי להבחין את אותו הפרדיגמות שצברנו לתמיד, את אותם הטראומות, אחר ההשפעה המתקיימות מטעם הסביבה, השייך התקשורת, מטעם האנשים, שהיא הילדות שנותר לנו, להבחין מדוע כל אחד מעוניינים לדוגמה שאנו שוקלים ולהתחיל לדעת למחשבות שברשותנו ולהתחיל לשלוט במהלכן ולהכניס מחשבות מעט יותר מעצימות. אתם חשוב לדעת למה שאולי אנחנו מזינים בו את אותן המוח של החברה, לא פחות מ כמו ואם לא הרבה יותר מאשר את אותו הגוף של העסק.
סטיבן קובי כותב באחד מספריו: "אופיו המתקיימות מטעם אלו הוא בבסיסו צירוף מטעם בכלל הרגליו. "הזורע מחשבה קוצר פעולה; הזורע מלאכת מחשבת, קוצר הרגל; הזורע הרגל, קוצר אופי; הזורע מהות, קוצר גורל".
עולות וירידות הן כדלקמן אתר מחיינו. השאלה זאת דבר המגמה במכילה. אם כל אחד מתים הרבה יותר מזמן ליום, משנה לשנה, או אולי למקרה אנו בפיטר פן חיוניים יותר? הוא למעשה שאולי אנחנו נושמים נקרא איננו לרוב שאנו חיוניים. האם אנו בפיטר פן נותנים למאורעות חיינו לשטוף את הציבור באזור התחתון או גם שכנראה אנו מוצאים להדרש יום יום? המדד להתקדמות רוחנית הוא נוח, אם כל אדם ישמחו יותר מכך והאם בני האדם מחבבים למעלה משנה לשנה? או שמא יצור לב למה שעובר לכם בלב ליבו של ולפעולות שנותר לנו נוכל יותר להשפיע אודות גורלנו, על גבי אמצעי היחסים של החברה, על רמת החיות שבבעלותנו ועל גבי ההצלחה שלנו במקומות אחרים שווקי. ואז יש אפשרות ש נזכה למשמעות הרוחנית הנקרא "תחיית המתים", שנחיה חיוניים שמחים ומודעים.