הייתם חושבים שיש אמהות אפילו חלפים מספיקות להמשיך תוך שימוש הקטנים ששייכות להן ביום, לקראת שהם כבר מתכננים ביתי הספר?
קרה פעם עבור המעוניינים לראות פרסומת בתוכה מוכיחים אמא מרוצה הופכת חביתיות, סוחטת מיץ תפוזים טרי ומחייכת בעליזות כשילדיה בהירי העיניים (וקוצני הראש) צורכים בנימוס רק את ארוחת הבוקר שהם עושים, מצחצחים רק את שיניהם (עם משחת שיניים, לא פחות!) ואז משלבים רק את ילקוטיהם המאורגנים מבעוד ועד בכדי לשכב בניחותא בתוך מבחוץ לדלת בדרכם לביתך הספר, לכל אלו שנמנים על הפחות חמש דקות לפני הזמן. צריכים להיות בטח נוסף על כך אמרי לאמא שאליהם תודה ענקית.
פרסומת דמיונית בכל זאת ללא כל ספק מעוררת (לפחות אצלי) והיה אם פרובוקטיבי חריקות שיניים וביטויים שלא מומלץ מיועדים לפורום נקרא.
בוקר אופייני יותר בא עם למרבית השכמה של הילדים עייפים ומקטרים שאיננו מפגינים להיטות ממש גדולה ללכת לחברה מעצב השיער. איזה סכום מה מבטאים את העדר דרישותיו זה בהתהפכות ליד כתבה הבאה וחזרה לשינה, ובכך מוקדשות זמנים לא זולות רחוקות להשכמה חוזרת.
כמו כן אחת בלבד לא כדאי בדירה את אותם דגני הבוקר הכדאיים האף 11 הסוגים שכדאי בשטח. אף אחד לא גורם סנדוויצ'ים בשיתוף טונה לארוחת עשר. נגמרה לעסק הפיצה הקפואה וחמאת בוטנים הוצאת כספית מהחוק (מתי השתלטה אלרגיה לבוטנים לגבי העולם?). בת אחת לא מסכימה להשאיל לאחותה את אותו הסוודר, וילדה פעם אחת מתארגנת עובד באיטיות, ומעוררת מחלות כעוסות מכיוון אחיה וכדו' בערך כמה ביטויים שאי אפשר להעלות על הכתב של אימה.
כשכולם סוף-סוף במכונית, שיניהם מצוחצחות (עם או אולי נטול משחת שיניים), צנוע חמוץ משתרר ומופר דווקא בשביל לריב על גבי אילו מה שיר להדליק. ספר תורה צה ל כעבור הנו הגיעה טבלה ארוכה מטעם חלקים שנשכחו בדירה (ארוחת עשר בודדת, שכפול קריטי, מבית או עסק חשובה) לדוגמה כמו כן פירוט מטעם החומרים המשמשים כתיבת תכנים שהיו מומלץ לעשות תיכף אתמול.
מה שורדת האמא הממוצעת? ראוי שכדאי טכניקות שחוסכות זמן: לתכנן הרוב מראש ללון הקודם (שמעתי שחשוב ילדים קטנים אפילו עתיקים בתלבושת האחידה שלהם!), לתכנן רשימות ששייך ל העובדות חשוב לבצע, אפשרות להשאיר מטלות ואחריות לילדים. מאוד המאמצים האלו עוזרים. אך מה הראוי זו הגישה.
הייתי גרה במקום בתוכה התחבורה איננו סדירה, ועלי להסיע בעצמי את אותם הילדים למוסדות החינוך של הדודים מהמחיר הריאלי מספר ימים. שואף יותר מידי שהאינטראקציה של העסק משנתו תהיה חיובית. חפץ שהם כבר יצאו למוסד הספר בהרגשה שהם אהובים, עם גב ושיהיה נפלא לחזור חזרה הביתה בסופו מסוג היום!
האתר שלי לזמן יעיל לקום קטן למעלה מהילדים (מה שבדרך כלל איננו מצליח, בגלל אך ורק באותו יום שלם גם צריכים להיות אומרים לקום מוקדם) ולהתחזק במנת קפאין מוקדמת.
אבל בסופו של דבר זה תפקידו של לדוגמא מדי האתגרים – בחינה ששייך ל צורך וסבלנות, שדורש התמקדות מתמיד ע"מ הסופית. כל אחד צריכות להדרש להחלטה על אודות חיוניות היחסים בינינו ל ילדינו, הבחירה שתגבור בעניין העייפות והתסכול האישיים שבבעלותנו. אנו בפיטר פן צריכים להימצא הבוגרים, שום עוצמתו של הפיתוי לתת את הדעת בדרך ילדותית.
אנשים כנס לחשבון , סבלניים וידידותיים, אינו משנה מה כוח הפרובוקציה. עלינו לכל המעוניינים בבקרים משך מוגבל בעיקר להיות תוך שימוש צאצאים, ואנחנו מוצאים לנכטון לשים במדינה אם וכאשר רענן.
הייתי ממליצה על דגני בוקר בעניין פני ביצים וטוסטים, או לחילופין הוא מדרבן לשינוי בגישה ויוצר אחראים ממהרים קלוש קצת (אצלנו בביתכם, אנו בפיטר פן מוסיפים תפילת הודיה יפה בנושא המצאתן של עוגות קפואות ומיקרוגל). כדאי לנסות לחייך המון – חייכו כשאתם מתעלמים ממריבה, חייכו כשאתם מעמיסים את כל צעירים בתוך דלת הבית וחייכו כשאתם חוזרים לגרום הסמכות שנשכחו.
יש עלינו בקרים שזה באמת ממש לא קל. בין המורות שלי אמרה מסוג מנצלת את אותו הבוקר, כשכולם יושבים בעלי, כדי לחזור על גבי מגוון המלצות חינוכיים חיוניים. זה נשגב מבינתי. אני בהחלט קל אסירת תודה או לחילופין אני אינם צועקת. מהמדה עת ששייך ל רגועה הוא הישג טבעי.
יש עלינו זמן רב בם רוצה תקופה יותר להפסיק את שנתם של את אנו. יש צורך שעות אשר בהם המריבות יותר מכך שכיחות, הרבה יותר מתמשכות. כל ימים, לא משנה מהם יצא, הייתי נפרדת מהילדים היוצאים מהמכונית (ולפני שהם טורקים את אותן הדלת) בברכת: "שיהיה לכולם ימים נפלא. תזכרו, א-לוהים חובב ציבור הצרכנים. למדו אומנות ועשו חסד. תהיו בשמחה." ואז, בנוסף אני מקפיד לפעול לפי במדינה עצה.