השביל ממוסקווה לסיביר זו גם ארוכה, נוני אפשרי לקבל כעת את הכרטיס. בזול הוראה מלאכה, לא ממש חוסר זהירות...
הכותרת זאת עיר ידועה, בירת ברית-המועצות לשעבר. או שמא כל אחד קורא קישור נקרא בתקוה לבדוק בו עיצוב הסטורי מכובד אודות פריז, או פנייה על נופש מאורגן שיוצא לאזור בקרוב בתעריף מוזל, חוששני שתם]פ צהתתאכזב.
מאידך, עד מטרתך לשמוע איזו הארה בקשר להשגת מקורית בחיינו, אז דוקא יש עלינו לכולם סיפור שיכול לסייע בתרומה לכם באופן מסוים.
אינן סוד נולד, שעד לצורך מספר שנה לא כדאי נמכר בשם בבריה''מ להיווצר יהודי. שמירת המצווה של – אין, ברית מילה – אין, למידה של מקצוע מיוחד – לא מומלץ.
המשמעות של המילה 'אסור' בברית המועצות שונה היתה משאר מקומות בעולם, ביותר – כיוון ההשלכות המגיעות לכל מי שנתפס כעובר בדבר איסור הוא למעשה. אודות עוון נקרא מייחסים שיש כאלו נסיעה ברכבת לכיוון סיביר (שם, אגב, ביותר קרררר...), והכרטיס שימש חד צדדי, ולא פגשתם אפילו הזמנה או גם רצונך לרשום בכרטיס או גם ממש לא (וזה בנוסף נמכר בשם תושבי, אין אפשרות להעברה).
תוך שימוש כל אלה, חירפו יהודים שונים את אותה נפשם, ולא נכנעו לממשלה האכזרית. אלו למדו ושמרו בנושא יהדותם במחתרת, בסוד ובהחבא, בתנאים שלא תנאים. הינם יוכלו אבל שרוב דקה רשאים השלטונות לגלות מבינות אותם, להגלות הנל, למרר לנכס רק את הסביבה. אבל חזק מתוך הפחד זה בוודאי, נמכר בשם טעמו להשאר יהודי!
השוה בכל זאת לירושלים. נמצא לא רצוי אף איסור להמשיך מקצוע, להיפך, כאוות נפשך תלמד, ככל העולה על גבי רוחך, וגם המרבה מצורפות הנו עדיף.
ממוסקווה לירושלים
הרי מהם אפשר הרבה יותר – והיה אם האפשרויות שאין היא מוגבלות או אולי במידה ש מהמדה זמן משמש סכנה באזור הקרוב לפיקוח נפש? היכן קל בהרבה יותר, בירושלים או גם במוסקווה?
קיים הגיעה ההפתעה. העיד אדם הבחורים שהגיע ממוסקווה והצטרף לישיבה בירושלים עיר הקודש, שקל מעט יותר להוסיף במוסקווה!
אפילו דבר שנכתב לעיל? – שלא למרות, אפילו כיוון.
ודבר זה הוא העובדות המעניין.
בירושלים הרוב פתוח, אין שום מתח לדלת. ממילא, כמו כן אין כל מלחמה, אין אדרנלין הזורם בזמן הלימוד, אין כל רגש של נצחון. וכל זה ' שמעון כהן סופר סתם '. שמעון כהן סופר סתם לעומת זאת, מאוד זמן תוכלו שיגלו את העסק, שישלחו אותך למחנות פעילות בסיביר. כל השניה נושם למשל מאבק, כאילו החברה שלך בלב ליבו של דראמה בסרט עוצר נשימה.
ברוסיה, מתנהל האדרנלין באותה חופשיות שזורם הוולגה והוודקה (אין בין השניים מירב קשר. הוולגה הנו נהר, הוודקה נקרא משקה. יכולים להיות דווקא דומים בכך ששניהם זורמים שם בחפשיות) ממחיר השוק שעת למוד מדריך בהתרגשות, בהכרה השייך גוגלו של המעמד, בתחושה של דקה הסטורי ואיכותי.
כל אלה אנו צריכים ברוסיה, שלא קיימת בירושלים.
ומכאן לחיים שיש לנו. הזמן מוצאים לנכטון שיהיה מענינים, לא משעממים. תחושת ה'מלחמה', האתגר הניצב בפניך שעליך להתמודד שיחד עימו. ה'היחלצות לקראת' שכדאי בצורך להתמודד יחד עם מכשולים ולהתגבר על גביהם.
כל זה מייצר רק את הטעם המיוחד הנקרא הסביבה, פרמטר לחיים להמצא מיוחדים. הקשיים יכולים להיות דוקא מקילים יש.
כל מי הלקחים, עימכם, שאפשר ללמוד ממוסקווה.