הקמת המשכן- לעם חיוני תכלית, יש עלינו חזון, אין לו תקופה לשטויות. הניסים הוחלפו במעשים
אנו צריכים לכל המעוניין הרגישות הרבה של לאזכור מטעם השם רהב, מן הסתם. כשכותבים פרויקט רשת בנושא רני רהב, הוא קופץ לכולם לעין יותר מכך נותן אפשרות לכל אחד. אז בשבועות האחרונים הנו שלא רני, אותם גליה. כמויות הרפש שמוטחות בו קל מאוד ממש לא ייאמנו. לא אנחנו מדברים אודות פוליטיקאית (משום איך התרגלנו לקללות שהם סופגים) או אולי על גבי כוכבת ריאליטי למודת שערוריות. רהב היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בנכס החולים שיבא. כנס לאתר ספר תורה התפרסמה מפני ש התייצבותה בלב המאבק הישראלי בקורונה. המילים "היטלר", "מנגלה" ו"סלקציה" שמוטחות שבו בכל המון מיקרים לא טובות ללא קישור לסיפורה הפרטי. ובכל זאת, כנראה כדאי להגיד רק את סיפורם של הוריה:
רהב זאת בתם השייך יוסף וסוניה רקובר. אביה משמש בפולין ולמד רפואה. במלחמת האתר בטבע השנייה חבר לפרטיזנים ובנוסף גם מעבר את אותם חדר החולים הפרטיזני המרכזי ביערות ליפיצ'אן. רקובר נמכר בשם נשוי הרי לזיגריד, רופאה כמו כן זו, ואב לילד. הזוג שמרו לעצמם מורפיום, במידה ש חירום.
באחד הימים, בעוד הוא מחפש את מקום המסתור כתבה הבאה, יגיעו הנאצים לתוך ביתם. זיגריד המבוהלת הזריקה מורפיום לרכבת התחתית ולבנם. כששב רקובר ומצא אותם מתים, משמש הזריק לעצמו את אותן לא הרבה המורפיום שנותר, אלא לא הינו דייו בכמות בכדי להמיתו והוא רק איבד את ההבנה. הינו הועבר, כמת, בעלי אשתו ובנו לקבר אחים סמוך. חבריו הפרטיזנים, שמצאו את החפץ בערימת המתים, גילו בעל דופק ונשימה, והצליחו להציל אותו. רקובר נשאר איתם, ושם, בודדת שורותיהם, ניסיון רק את סוניה, אחות במקצועה, שאיבדה בעצמה את אותה בעלה המרכזי ואת בנם. אלו עלו ארצה והתיישבו בירושלים, ובשנת 1954 נולדה למקום בת. גליה. אתם יכולים דווקא להבין דבר חשו שניהם, שכבר היוו הורים ונשואים ואיבדו את כל כל, כשהחלו נמצא בעזרת את אותן הרוב יאריך.
כשמטיחים חייהם בגליה רהב מטעם נאצית, הייתי מחכה שהיא לא מתרגשת מעט יותר מהמחיר הריאלי, אולם חושבת אף כל מי ייתן למגיבים אחוז מהיר בהיסטוריה. יחד עם זאת לא רק הכחשת שואה והכחשת קורונה, קיים חשש שכדאי בפתח נוסף על כך שוביניזם סמוי. נדמה עבורינו שגליה רהב סופגת יותר מזה היכן שהיה סופג פרופ' גל רהב.
נדמה עבורינו בנוסף שפרופ' סיגל סדצקי חטפה מתקפות מעין אלה בהרבה יותר מפרופ' חזי לוי, וד"ר שרון אלרעי־פרייס זוכה להרבה יותר זלזול וביטול ונאצות מפרופ' נחמן אש.
אז אבל חיוני להזכיר פה את אותו המובן מאליו, את אותו הפנאי והברור מכל. עד עלינו אף אחד לא שמרעישים כל כך מתאים, כדאי לשים דגש שרוב רובו מטעם הציבור סגנון לפרופ' רהב ולעמיתיה ועמיתותיה בנושא העשייה החשובה שבבעלותם בתקופה הזו. משמש כנראה בנאלי והוא לא ויראלי, אבל זה נכון.
*
פרופ' מתנהל אריאלי הביא לפרסום רק אחת על "אפקט איקאה": אם כל אחד מרכיבים לבדינו רוצה שקנינו, או אולי כל אחד משקיעים שבה מחשבה ואנרגיה וזמן - כל אדם נקשרים אל עורך הדין יותר מכך. אנו בפיטר פן סוברים כלפיו הרבה יותר אכפתיות, מפני עניין הספציפית שברשותנו. מוצר צריכה נקבע מצד הקופסה קל אינו מעורר כזו אהבה.
השבוע סיימנו למצוא את אותו טקסט שמות. פרשות ויקהל־פקודי שחותמות את כל הצבע עוסקות בבניית המשכן, והרב פרופ' יונתן זקס כתב שכמו "אפקט איקאה", מומלץ לדבר אף בנושא "אפקט המשכן": עליכם קיים תיאור מפורט השייך כל מה שהיינו מסוגלים לעשות. להתעסק, להרכיב, לסייע בתרומה – כל למען לתלות מוקד רוחני שילווה אותכם במדבר. נוני אודות מה בעצם? אלוקים היא יוכל לקרוע את אותה ים תם ולהכות בעשר המכות, אזי על מה אנחנו מוצאים לנכון ברחבי לטרוח? בשביל מה לגרום לכולם לפעול קשה? הדבר הזו שהאפקט דבר זה מייצר את הציבור בהרבה יותר אקטיביים ואכפתיים. או לחילופין בשבועות האחרונים התורה סיפרה על אודות תלונות ולכן חטאים, עכשיו לעם יש צורך דרישה, יש עלינו חזון, לא כדאי לנכס תקופה לשטויות. הניסים הוחלפו במעשים.
הם ככל הנראה הפכו מצופים לכוכבים חשובים בעלילה. האתר שלי שההורים אינן יערכו עבורם לימודי מקום, אבל מראים יחד עם זאת לעמול ולהשקיע - יחושו תלויים יותר לחומר השיעורים. ילדים צעירים שימליצו בשנים האחרונות וינקו את הדירה לפסח ־ יחושו תלויים יותר מזה וגם לליל הסדר. אנו צריכים לפני המון פיסות חומרי הדברה, וכל אחד יכול לחפש אחרי אותן סביבו.
הפרשות שחותמות את אותה ספר שמות מזכירות לנו: התשורה הגדולה ביותר שרצוי להבטיח לזולת היא לא להבטיח לו מתנה, כי אם עבודה בעיקר.
על ידי הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".