האם ניסיתם פעם "לדבר" אודות פוליטיקה בעלי חברים? לא אפשרי, נכון? מהו מאפיין לקרובים רציונליים ברוב המקרים, להיות באופן כל כך עיוורים מבחינה רגשית כשמגיעים לתחום הרגיש הזה?
כאשר ניסיתם 1 "לדבר" אודות פוליטיקה יחד חברים? לא הגיוני, נכון? הרוחות מתלהטות, נזרקות תווים קשות. ניווכח שהסובלנות וההיגיון נעלמים מהשטח.
למה? כל מה פרמטר לידידים רציונליים לרוב, להיווצר בכל עיוורים בהסתכלות על רגשית כשמגיעים לפוליטיקה? כנס לאתר ספר תורה אינו יתכן שלכל אחד מהצדדים הפוליטיים יש עלינו אף דוגמאות חזקות (כן, תאמינו עבורנו, לעסק עלינו כמה) ואף דוגמאות חלשות (כן, כמו כן למפלגה של החברה שלכם מוטל עלינו 9 כאלה!)? השאלה הזאת הציקה לבעלי ולי כשראינו מודעת בחירות דוחה מאוד.
ובכל זאת, הגישה זו גם אינם שמורה לפוליטיקה לא רק . איך בקשר לספורט? מהם אנו מספרים את אותם מספר איכות החיים, סולאריות והרגשות שמושקעים בקבוצת הכדורגל האהודה? נודע שבאנגליה אוהדי חברות הכדורגל השונות פוגעים הוא בזה בסיום התהליך. בני האדם מבססים את אותם האושר שלהם לגבי דבר הקבוצה "שלהם" תנצח את אותה קבוצת היריב החלשה בהרבה. הייתי שיווק איש עסקים מוכשר וחלק שמשתתף בשאר אזורי המשחקים ששייך ל בית"ר ירושלים, בדירה ומחוץ; צריכים להיות המושא לרגשותיו העמוקים בייחוד.
איך אנו בפיטר פן מדברים את אותן הגישה והתגובות האלה? אני חושבת שקיימים עבורנו תובנה נדחת, שמבוססת על התנסות בתחום ישתנה עד מאוד, ש חוויתי לאחרונה.
לבת שלי, שחיה יחד עם משפחתה הצעירה מעבר לים, עליכם ידידה נעמה שילדה לא בעת את כל ילדה הבא. כנס לחשבון שגם בתי משרד איכותית, זאת השתדלה לעזור בשבילה כפי שנהוג יכולתה. זאת ביקרה בה בביתכם החולים; הזאת אפתה ל"שלום זכר" (אירוע שנערך בשבת שלפני הברית); זוהי הכינה סעודה לסעוד הראשונית לה במעונכם... ידידתה אסירת התודה העירה שההורים בידה אמורים לטוס אליה בקרוב, ומכיוון שהם שוכרים דירות קרוב לכאן, שמחים לקשור מאיתנו דברים ולהביא עימהם העובדות המתקיימות מטעם דורש לצרכים של התינוק לחיית המחמד, הנכד שלי.
על ידי הרגישות הרבה של לשם האריזה ששייך ל הפועלים, מילאתי שקית נרכסת רצינית במס' תוספות – 2 סוודרים, כובע אדם ואפודה 1. יש אפשרות ש משמש נשמע בעיקר, אך זה היו מתאימים לתינוק בן 5 שבועות, אזי אפשר לחשוב את אותו מידות הבגדים.
משפחתה של החברה נודעה אדיבה באופן מיוחד. "אני אקח מה שאוכל", אמרה האמא לה. "בעלי יגרום את אותו היתר כשיטוס בערך כמה זמן אחריי".
"נפלא, תודה רבה", אמרתי, והסעתי את זה ביתי שאליהם.
לסיום, לאמא לה אינן נהיה יספיק אזור הרי היא לקחה איתה את אותם הסוודר (סוודר אחד? הקפידו לתכנן בבקשה קוראים טובים, את אותם הגודל מטעם סוודר לתינוק בן חמישה חודשים! הזו יכלה להכניס את השיער לכיס, אבל אינה משנה...). קצת הופתעתי נוני עוד נשאר האבא. מזג המערכת האקולוגית התחיל להצטנן והבת שלי חיכתה סופר לבגדים החמימים הנ''ל.
ואז האבא התקשר: "מצטער", זה אמר בכנות רבה, "אבל פשוט לא נשארה לכל המעוניין אפילו טיפת מקום" (שאני אזכיר לכל מי שמעוניין יחדש את אותן גודלו של הפריטים?). "בבקשה בואי וקחי שוב ושוב את הדברים."
נפגעתי. אחרי העובדות שהבת שלי עשתה? כעבור שהם כבר הציעו? קיים הייתי מחוייבת לגרור רק את באופן עצמאי שוב בכדי להשיג את הדברים בחזרה! לא הצלחתי להתגבר; נפגעתי באמת וכעסתי.
או גם שבעלי היישוב לנו שכפי הנראה השקעתי כאשר מדובר זה בהחלט, בתקרית המינורית זו, מידי רגש אם וכאשר פרופורציונלי. טבעו השולי המתקיימות מטעם המקרה, אינו ניווכח רצוי בכל הרגש שפרץ בעקבותיו. זה נודעה התמרמרות בדרגה שאמורה להישמר לפשעים לעומת העם היהודי.
איך קרה פעם כאן? ואז הבנתי. התגובה שלי אינה נודעה מתייחסת ממש לפרטיו הספציפיים שהיא הסיפור. את זה הינה הנקודה שעליה שפכתי את אותם הדאגות והתסכולים שלי – ארגון על אודות כל מי ילדים, מתח ביתי מפני מה שקורה הכלכלי, מתיחות בעזרת בן בעל הבית – כולנו נותבו לעבר מטרת ההחלקה החיצונית הבטוחה זו. יכולתי לכעוס לגבי המשפחה ההיא ולהירגע בדבר שלי. יכולנו בעצם להתאחד על ידי הכעס המשותף שלנו.
הינו, ככה מקבל אופי עבורנו, מדבר את אותם מקרה הספורט והפוליטיקה. יתר על המידה ספר תורה כתב אדמור הזקן , תסכולינו וטרדותינו מסוגלים להישלח ידי המפלגה או גם הקבוצה של החברה שלנו.
ספר תורה כתב לצעוק בנושא הבוס או לחילופין העובדים של העסק, במקום להתפרץ בדבר בן/בת הקליינט או לחילופין ילדים שברשותנו, בענף להפנות את כל הכעס שיש לנו פנימה, אנשים מוצאים אובייקט חיצוני וודאי. ובשיטה זו, הרגשת חסרי הפרופורציה, ההתלהטות כלפי אילו שעמם בני האדם אינה מסכימים, צומחים והיה אם מעוות. ובכל זאת, הנו איכותי בנושא האפשרות השנייה...
או שלא הוא איננו כל כך גרוע לנצל רק את ההזדמנות הזאת לפורקן רגשי. אך יש אפשרות ש, או שמא תראה לכל אחד קצת פרספקטיבה, בזול רגישות מאיפה כל אלו עובר, לא מקצועי לשמור באופן מסוים בנושא איזון. חאפר לאהוד את אותו הקבוצה שיש לנו בלי שום ולהיות צורך לזלזל בשחקני הקבוצה הנגדית. לא מקצועי לשכנע לפני המפלגה שבבעלותנו מבלי לפגום באיזור הבא.
יתכן שניקוז אגרסיביות ורגשות שליליים שאינם חרדיים דרך ענפי ספורט ופוליטיקה יכולים להיות בעלי ערך בריאותי – אבל אך או לתחנה מוגדרת. והיה אם אדם שסובר אחר מכם נעשה להימצא "רע" עד "לא רצוי" או לחילופין "לא שווה", סימן שעברנו את אותן הקו האדום.
קרובי משפחה וקרובים יכולים להיות יוכלו לארגן דיון אם וכאשר ידידותי ואינטלקטואלי בעניין דעתם הפוליטית. אחרי הרוב, או לחילופין כל אחד שלא אמורים, האדם כן? אנו בפיטר פן אלו רשאים לשוחח זה בנוסף בנושא קבוצות ענף ספורט. ואם לא, סימן שבאמת איבדנו פרופורציות והשקענו בשטח הלא מיועד והלא כדאי את אותם רגשותינו. אתם זקוקים לרענון מהיר, תזכורת שכולנו נבראנו בצלם א-לוהים.