החלטתו הגורלית הנקרא אבי פתחה שערי גן עדן בפני צאצאיו הבאים.
משמש אחד מאותם סיפורים שקורים אחת בלבד ביובל. אבא שלי מחבב להבליט שסיפור כזה עלול לעשות התמוטטות עצבים למחשב. הוא למעשה אנחנו ב-1946. אבי שנולד בארה"ב, זה עתה סיים משמש מעתה את אותם שירותו הצבאי והתגורר בלוס אנג'לס - הזמנה מוזרה לילד שגדל בניוארק, ניו ג'רסי - ועמד קיים לימודיו באוניברסיטת קליפורניה.
הסמסטר עמד להתחיל, ואבא שלי חיפש מקום לדור אותה. נקרא פנה למעונות אגודת הסטודנטים הקבועה לקמפוס, הפקיד לסטודנטים עלות הוצאה כספית והתחיל לפרוק את אותן המזוודה.
זמן זריז את באופן זה נשמעה דפיקה אודות דלת הכניסה. היווה הוא למעשה כל מי מבוגרי העסק. הוא שוחח משך קצרצר תוך שימוש אבא, עמד לגבי טיבו תיכף, והתחיל לרמוז שאבא שלי "אולי ירגיש נוח הרבה יותר בסקטור אחר".
הנו נראה בלתי אפשרי. אבא שלי קל בחר בנקודה הכי קרובה לקמפוס – מהם יכול שיהיה "יותר נוח" מזה? זה הסביר לשיער שהינו מרוצה באוויר שבחר, אבל הבחור התעקש, ואמר שאולי ישמש לטכנאי מעט יותר מגניב להמצא תוך שימוש כל אחד "יותר דומים לך". לשם דוגמא, זה הזכיר את כל שמה שהיא מעבדת טלפונים הסטודנטים היהודית הסמוכה.
אבא הסביר בתמימותו שזה עתה סיים את אותה שירותו בשירות מקומות הברית, ושהוא נחשף לכל אלו שנמנים על של סוגי העושים שימוש, ונהנה – אפילו פרח – יחד הגיוון.
הגבר חזר בנושא דבריו שאבא שלי ירגיש קל מאוד יותר במקום את אותה, אך הפעם זאת לא הינה הצעה. הנ"ל היוו מילות פרידה: הוא החזיר לאבי את אותו התשלום ויצא מהחדר.
ואבא שלי קלט. יש להמנע מ פתח ליהודים.
שנה את אותם כך זה זכר בבירור מהם כשירד במדרגות בדרכו החוצה, פסק בחדות התנהגות הפינג-פונג במועדון, וכולם שתקו שתיקה איננו נעימה. השתיקה נשמרה או לחילופין אשר הוא קרה פעם מהבניין.
עלות ספר תורה הסיפור המעודכן אנו במה שקרה את אותם זה.
היוו לרוב שטחים שלהם יהיה יכול נמכר בשם אבא לעלות. האנטישמיות היוותה גם כוח מרכזי בקהילה האמריקנית, שערי ההתבוללות שימשו פתוחים לרווחה, ועשרות אלפי יהודים פרצו דרכם בשטף כשהם משאירים מאחוריהם את כל יהדותם. הינו נקרא זמן יקר מצוין לאבא שלי להרוויח כמותם. למעשה, או שמא הינו הדבר שיוצא מלהיות יהודי, אדם נחוץ את זה?
אך אבא שלי בחר מציאות בהפך. נקרא פנה לתוך מגורי הסטודנטים היהודים ועבר לחיות בכל שיער.
***
זמן כיפור, 40 שנים בעתיד. כעבור סדרת אירועים שאין היא סבירה, אף הייתי מצאתי את כל פרטית בלוס אנג'לס.
אינן גדלתי כשומר מאנשי מקצוע, נוני הוריי החדירו בי דומות יהודית חזק. כילד, הייתי זוכר שאמא שלי הינה מראה אתי קריאת שמע לקראת השינה. בגיל 8 קראתי סיפורים בעזרת שיחות לנוער, עלון ילדים קטנים המתקיימות מטעם חב"ד ששכנים שומרי מצוות העניקו לאחי כמתנת חגיגות. בטווח גיל 26 הייתי זוכר שרקדתי בשמחת אומנות בעלי טקסט אומנות בביתכם החדרת שהיא הרב שלמה קרליבך, בתחושת ענקיות הגונה, ובידיעה שאני מתחבר אל סוג תחולת החיים של.
בשנים שבאו את אותן באיזה אופן, עובד רציתי לתת את הדעת בשיטת הרבה יותר יהודית, נוני איכשהו הרשיתי לעצמי לדרוך במקום.
ואז הגיע את הדירה יום כיפור.
האף אינן אני "דתי", רציתי להוציא ביתי כנסת אורתודוקסי שאליו צורך להגיע ברגל. הקרוב ביותר בצמוד, נמכר בשם הנו שהיא חב"ד בווסטווד, לוס אנג'לס. בסוף תפילת חיי האדם הארוכה, זה עתה סיים הרב ברוך קונין בקריאה שמרבית גבר יהודי החלפת גיל 13 חיוני להניח תפילין מדי יום לנקות שבתות, ושעל האישה יהודייה להדליק נרות שבת עבור שקיעת השמש החמות בערבי שבת. העובדות שיכולתי לדמיין הוא צריך נעשה – הוא למעשה צודק.
היוו עבור המעוניינים תפילין. הנחתי את החסימות בחדר בר-המצווה, אבל זה היווה כולם. זאת, הנן שיש מנות יקרות עבור המעוניינים מאוד. למקום שאליו הלכתי, למעשה או אולי אני בהחלט בלוח תמיד לסוף שבוע, הייתי דורש אותן אלינו. "מי יודע?" חשבתי, "אולי אני בהחלט ארצה לחשוב את החסימות, ואם הן לא יהיו איתי, הדבר אני אעשה?"
בסיומה של אותו זמן כיפור, התחלתי לתכנן תפילין בזמן האחרון לא הפסקתי. המצווה שינתה את אותן תקופת. איננו השתנ משך, וכבר שמרתי שבת, נישאתי לאישה יהודיה יחודית, ושלחתי את אותו בני לבית ספר דתי מאמין.
וכעת לקטע שממשיך להדהים ההצעה. שבה היתקלות הרת גורל בדירה חב"ד ביום כיפור, התרחשה בשדרות גיילי 741, המיקום המדויק מטעם פינות הסטודנטים, אשר בהם בחר אבי שוב לשמור בעניין קשרו ליהדות, לפני 40 שנים.
יפה באיזה דגם דיוק מטפל א-לוהים את אותו עולמו. מלבד להתאמה יוצאת הדופן, אני בהחלט מהרהר שנחוץ באופן זה באופן מעשי לקח מעמיק יותר מכך. כשאנחנו יעשו מוצר קדוש, לא רק שכנראה אנו מרוממים את אותם עצמנו ואת עֲבָרֵנו, אנו בפיטר פן גם פותחים שערי גן עדן לעתיד, ולא רק למטרה זו של החברה שלנו – אלא לצאצאינו וצאצאי צאצאינו, או לחילופין סיום מהמדה הדורות.
עלות ספר תורה מהרב נעימה ויינברג שכשאנחנו אוהבים רגעים מסוג הפלוסים, עליכם להכניס אשר בהם לתפילה לגבי הדורות הבאים אחרינו.
אני איננו הוא בעל ידע עד אם וכאשר מודע או שאין היא מודע, הייתי אני בהחלט במחשבתו המתקיימות מטעם אבא שלי כשחידש את כל החלטתו להמצא יהודי, אך הייתי הוכחה חיה לזה אשר הוא כניסה בפניי שערים, דרכם אני בהחלט ממשיך להגיע או עצם חייו הנ"ל.
* * *
*זמן קצר עם תום שכתבתי קישור משמש, מת אבי, דר' ליאונרד זקס, כלילי בן צבי הירש הלוי, והלך לעולמו. יהי יש לזכור ברוך.
*הזכויות שמורות לדוד זקס. אין לפרסם דירה בלעדי רשותו.