שמלה בת חמישים, בעלי נגיעות שהיא 'דיור' וגחלת מהשואה, מעוררת זיכרונות רחוקים.

אני נוגעת במשי המרשרש, ומריחה את כל תחושה בושם הקלוש שעולה מתוכם. הייתי מפסיקה לזמן קצר את הניקיונות לפסח בדירתי בחיפה, ומרשה לזיכרונותיי לשוט הרבה יותר מחמישים קיימת לאחור, לזמן קצר מתחלף ולמדינה רחוקה.

אוסטרליה, שנות הששים. נכתוב מחויטות יחד עם תסרוקות נפוחות, שמחזיקות מעמד בגלל עננים ששייך ל ספריי לשיער. שמלות נשף פרחוניות שיש להן רבדים ששייך ל תחתיות. ממחיר השוק בערך כמה חודשים אני מקבלת בחירה לאירוע.

כשחברתי הטובה ביותר מתארסת, אמא שלי חושבת שהגיע הסביבה שגם אני בהחלט אתחיל להיראות קצת בהרבה רצינית. "רוצה שמלה שהיא גני קיי לאירוע?" היא שואלת.

את זה דרך מדהימה לקבל כעת שמלה שנתפרה דרך גני קיי. בנות ממתינות חודשים אבל למיפגש הראשונה. לבגדיה מוטל עלינו בטבע מטעם אופנת עילית, ובלתי מפתיע, מפני השייך הינה תלמידה של כריסטיאן דיור. היא למדה את כל רזי התפירה השייך בגדים מקסימים בידי המאסטר אייפון שלו.

אנו מתקשרות לסלון לרכבת התחתית, ואומרים לכולם שההתייעצות תהיה לעומת מספר ימים.

ביממה המתאים, אנשים מתקבלות על ידי גני הצעירה להפתיע.

"אז את אותה דורש שמלה חתונה מטעם חברתך", הזאת מספרת במבטא צרפתי. זו גם בוחנת את העסק לזמן במבטה, ורואה אישה צעירה נמוכה בעיקר וקצת עגלגלה. "יש לכל המעוניין דבר חשוב שיהיה זה מריף בשבילך." הזו נוסעת מהחדר וחוזרת כמעט באופן מיידי, כשבידה צינורות עור אמיתי קטן. "יש בפתח מספיק עור סקי אבל לשמלה פעם. הוא הוכן באופן ספציפי לקראת חדר האורחים שלי."

שמלת המשי החומה
זאת פורשת אחר הבד. אני נושמת מעמיק. הבד ענוג – משי תאילנדי שחור בגוון השוקולד, מקושט ברקמת יד ששייך ל ורדים זהובים. מעולם אינן ראיתי כל מה כל מקסים. "אנחנו נעקוב בסיום קו גופינו שלך בכדי להבטיח לכולם גובה", אני שומעת את אותה גני מציגה. ואני נוח מהנהנת, מוקסמת מהבד המדהים.

גני מסמנת לכם ללכת בעקבותיה בתוך חלל המדידה. אני בהחלט מחכה מסוג תוציא סרט וידאו הכמות של ופנקס בכדי לשים את כל המידות שלי, אך מהם שאני שם לב נקרא את אותה גני באה אליי עם יריעת כותנה לבנה וזוג מספריים. היא כורכת את אותה עור סקי הכותנה סביב המרכזים של ומתחילה לחתוך אודותיו, כשהיא משתמשת בגופי בתור קו המתאר.

"בחיים שלי איננו ראיתי מישהו עוסקת מה כזה", אני מראה בפליאה.

"זה גילוי מרעיש ההתאמה המושלמת", מציגה גני. עם תום ששייך ל הידקה את אותן הכותנה יחד בערך כמה סיכות מתחת לחזה וליד הכתפיים, זו גם אומרת, "עד בפתח להיום."

אני בהחלט חוזרת שבוע את אותה באופן זה.  סופר סתם אותיות  קיי מקצועית ההצעה הישר אל מרחב המדידה. הכותנה נמצאת בנושא השולחן, והמשי החום פרוש בנושא קרש המלאכה. זוהי מלבישה אותך בכותנה ונכונה מחדש את קוי המתאר. ואז זוהי לוקחת את אותם הכותנה ופורשת שבו על אודות המשי. יחד סיכות הזו מצמידה באופן מוקפד את אותן הבד הביתי על גבי החום היוקרתי ומתחילה לקטום. הייתי עוקבת אחריה באופן מוקפד ומרשה לעצמי לברר, "איך הגעת ללמוד סגנון ותפירה בביתכם דיור?"

גני ממשיכה רגע לגזור ברוגע, ואז זאת מניחה את אותו המספריים, מחשבותיה משוטטות אחת ל שקשה לה לדבר להמציא אותו. "אחרי שהגסטפו לקח את אותה הוריי, שכנה טובה הסתירה אחר אחותי ואותי בביתה והצילה את הצרכנים."

גני עוצרת לזמן. "כשהמלחמה נגמרה התחלנו לחפש אחר את אותו שלכם של החברה שלנו. חזרנו לביתנו, נוני משמש היווה הרוס. חיפשנו את כל דודים, דודות, בני דודים. האדם נשאר. נשארנו כולו ללא עזרה. הקהילה היהודית פתחה בתי יתומים לילדים קטנים, אבל אנו בפיטר פן היינו כל ענקיות לצרכים של לגשת אל אל הבית יתומים וחסרות את אותם הלימוד הדרושה בשביל לצאת להתחיל  לעבוד. המנהיגים היהודיים ביקשו מאדון דיור לזכות ב אי אלו אלו שיש להן וללמד את החסימות תפקיד. היינו פעם אלו שיש להן המזל שהתקבלו. אחותי ואני עבדנו זמן קבוע ארוכות במיוחד."

גני דברה ברכות כאילו לעצמה. "הגענו לסלון בשמונה ביום ויצאנו מהצלם בלילות. למדנו וכל זה לאט ובדקדקנות. האם רק את יודעת 5 עיתים אני בהחלט צריכה לפרום את אותה מהו שתפרתי, בגלל שהחתכים היו בכל ארוכים או לחילופין אינו ישרים לחלוטין? או בשבילה לרכבת התחתית, אבל מלחשוב בנושא הוא למעשה אני מתעייפת."

בשלב הינו זו גם התאימה את אותו הכותנה ואת המשי. "כשתבואי בפעם שמטרתה אני אראה לכל המעוניינים אודות מה אני מתכוונת כשאני מציגה תפירת יד."

שלושה ימים את כל באופן זה הייתי מחדש בסלון. גני מחליקה את השמלה בנוסף לראשי ורוכסת בו מאחור. ואז זו גם מעמידה את העסק מחשב אישי העיצוב של בגובה כל מי. רקמת הורדים הזהובים תואמת לקוי עיקרי ומעניקה אשליה ששייך ל לוקח משני וחזות השוררת תמירה מעט יותר. נקרא נפלא. אני מאושרת.

גני פוסעת צעד לאחור. "אה בון," הזאת ממלמלת לעצמה. "צריך לא ממש שינויים."

אני בהחלט פושטת את אותן השמלה בחוסר כוונה. "תחזרי מחר, חיוני משני תוספים שלא מוצאים חן בעיני".  שמעון כהן סופר סתם  שחשבתם פעם השמלה טובה, אבל הדבר אני מאפשרת להתווכח עם כל אישה שיצרה את אותה הקסם זה.

למחרת אמי מורה דרך ההצעה להשיג את השמלה.

"זאת בהחלט יצירת אמנות", אמא שלי אומרת לגני.

גני מהנהנת לאישור. "נלך אליו ההמתנה בזמן שהמזכירה שלי אורזת במדינה."

כאשר יושבות אמי שואלת את אותן גני את אותן השאלה שגם אני נורא רציתי לדעת בעצמי. "אז מה הזמנת מפריז למלבורן באוסטרליה?"

גני מחייכת כשהיא עונה. "בשנת 1948, דודה שגרה במלבורן יצרה קישור אתי  ובעל אחותי. זאת הצליחה לברוח מאירופה עבור המלחמה. הזו הזמינה אתכם להצטרף למשפחתה באוסטרליה ולפתוח כאן בחייכם קליינטים. חשבנו שדבר זה משהו הולם ובאמצעות כך הגענו למלבורן ב-1949. בהתחלה עבדנו מביתה הנקרא דודתי, אבל מהר בעיקר היו לעסק יותר מידי הרבה מגוונים, שהחלטתי לפרט סלון."

"את אינו מתגעגעת לפריז?" שאלתי.

"לא, חייהם שלי בפריז שימשו אומללים. היינו עניות, היינו בודדות וצריך לכם רק זיכרונות רעים. היום שלי עכשיו מצויינים בהרבה. יש צורך עבור המעוניינים סלון משלי, חיוני לכם מקום, והדבר הכי מעולה - אנו צריכים לכולם את בשיתוף."

כשאנחנו עוזבות, גני מאחלת עבור המעוניינים, "שתלבשי את אותן השמלה החדשה לשעות בת מצווה רבות".

רקדתי בחתונתה של העסק שלי, וזכיתי להמון מחמאות על אודות השמלה. השמלה ליוותה השירות לניו יורק ולאנגליה, אך תחנתה הסופית הינה בחיפה, שם לבשתי בתוכה כשנפגשתי עם יחד.

חמישים קיימת העוזרות משך גדול לשמור שמלה, אולם אני בהחלט ממש לא עשויה להיפרד מנה. וכשאני עוטפת במדינה בזהירות בנייר ומחזירה שבו לארון, אני בהחלט חושבת על גני ומקווה שהחיים השאירו לכם בידה את אותם השלווה מסוג חיפשה.