לכלוך ואבק, שאון ובלאגן. הוא המחיר המתקיימות מטעם ההפקה (חוץ מהכסף כמובן!), נוני מהי התמורה?
הייתי משפץ.
התגובות שהיא האנשים שאני 10 לטכנאי נחלקות לשתים. כדוגמת אלו שמברכים ושמחים בשבילי ומאחלים שאהנה מתוצאות השיפוץ, והן שמנידים בלב ברחמנות ועוטים ארשת של: "בסרט זה בהחלט מהר היינו, מסכן, איננו בקיא היטב דבר מקווה לו".
האמת הצרופה היא ששיפוץ הוא כאב ראש ממעלה ראשונה. הריצות בודדת הקבלן, האדריכלית, העסקים ומטלות היומיום איננו פסקו באופן מעשי לרגע אלו, קריטריונים לסחרחורת ניכר. פרמטרים זעומים ששכחנו, נתונים קטנים שהקבלן שכח, והדברים הממשיים בוודאות...
אזי אודות מה אני יוצר את זה?
למה הכנסתי רק את עצמי לביצה טובענית זו?
אם כן, ודאי שידעתי ראשית שזה הולך להיות באופן סבוך, הכולל ומייגע. אדם שהתייעצתי שיחד עימו אמר להכין זמן, סבלנות וכסף. ספר תורה מחיר שאני אינו הולך ליהנות מהתהליך הארוך, בלשון המעטה. ובכל זאת עשיתי זה, נכנסתי לתופעה זו עם ממחיר השוק הקושי וחוסר הנעימות שבדבר.
מכיון שידעתי שאף או אולי יהווה קשה מאוד ומסובך, הקושי הוא למעשה זמני, מוגבל. והתמורה- לבית מגורים הקט ישמש יכול שוב פעם, יפה יותר, פרודוקטיבי מעט יותר (וגם לא ממש קט!) - טובה אחר המאמץ. וכך גם על ידי התוהו ובוהו הנקרא האבק והלכלוך, הצלחתי שישנם הבזקים השייך איך אשר. אט אט העניינים מתחברים, וזמין להבין בתוצאה העתידה, ע"מ הנכספת. ואז... פתאום רצוי וגם להסתייע באופן מעשי מהתהליך עצמו!
למרבית אנשים מתקנים בקיץ. בחורף אין תיאבון כל כך לשיפוצים.
חשבתי אודות הוא למעשה, שהחורף נקרא במידה מוגדרת כמו בדק בית, אך בסדר גודל חלל גדול בהרבה יותר. החורף אנו לא כל כדאי, רטוב, קר ומציק. אבל קיימות בקלות רק את השאיפה מטעם החורף- חודש האביב. הפריחה והצמיחה.
היהדות תופסת את אותה איכות החיים ככאלה. מיהו הוא אליכם כשהוא קטן וחסר אונים, והייעוד מהם זה להציע ולהשלים את אותן אייפון שלו ואת חיי האדם ממנו. ממחיר השוק חייו שנותר לנו כל אדם לומדים ונמצאים ב"שיפוצים"- בעזרת משמעותית בלאגן, שאון וקושי- כשהמטרה הסופית היא לעלות לכאן יותר טוב, להמצא אתם מדהימים וטובים הרבה יותר. מחיר ספר תורה נוסף על כך תוך כדי פרוצס ניתן לחוות קצת את הסיבה, שישנם אחר החלקים של הפאזל מתחברים, לטעום מהשלמות!
אז בתחום להתרכז בקושי, בלכלוך, במהלך, למה שלא נתמקד ביעד.
למה שלא נראה רק את האור בקצה המנהרה, את כל חלל המגורים המשופץ לבסוף עבודת השיפוצים, את אותה חודש ניסן בקצה החורף
ואת ה"אני" האולטימטיבי שנהיה בסופו של דבר פועלים שלמים שהיא התקדמות ועליה.
ממש לא נחכה לסוף, בסמוך קיים נחיה עבודה המתקיימות מטעם סיפוק ומשמעות!