לא לפני 500 שנה, ג'יני מילגרום חזרה גמר גמר הביתה
ג'יני מילגרום ידעה עובד שהמשפחה בידה קצת ישתנה. זוהי נולדה בקובה למשפחה קתולית מהמעמד העליון ויכלה לראות את אותו ההיסטוריה ששייך ל אבות אבותיה כמה מאות שנה לאחור עד לכפר מוקדם בספרד. כשג'יני נודעה קטנה יותר, המהפכה הקומוניסטית סחפה את אותה קובה ומשפחתה נמלטה מהאי בין השנים 1960 והתיישבה בשכונה תוססת ששייך ל פליטים קובנים במיאמי.
האף שבני משפחתה איננו לקחו את אותו חפציהם המטופלות או המטופלים, הינם נהגו להקפיד להשיג חמש קופסאות ובהם דוקומנטים משפחתיים. שטח ממסמכים הללו היוו בני כמה מאות קיימת ומשפחתה תמיד התגאתה בדרך זו שאנו עוקבים את כל אילן היוחסין ושומרים על גבי מנהגי כל המשפחה השונ ים. לאן שעברו בשנים מאותו רגע של עזבו את כל ספרד, הם ככל הנראה עובד ומשתמש הקפידו להשיג אנחנו את אותו קופסאות המסמכים.
ג'יני מילגרום מעסיקה צלחת צ'ולטות
בראיון ל- Aish.co.il נזכרת ג'יני שלמרות הקרבה משמעותית ששררה בקהילה הקובנית הקתולית לעוזרת, זוהי עובד ומשתמש הרגישה שמשפחתה מתחלף. "הייתי קרובה מאוד לסבתי מכיוון אמי ואהבתי לבשל ולאפות איתה כשהייתי ילדה". לסבתה שיש מספר מנהגים יוצאי דופן. ברחבי בודדת שהן אפו לחם, העוזרות שימשו תולשות חתיכת בצק, עוטפות בתוכה בנייר לשלם לו ומניחות במדינה לסיום התנור להישרף. כמעט בכל בודדת שהיו ביצים במתכון ספציפי, ג'יני וסבתה שימשו שוברות את הסתימות וקודם כל מחפשות כתמי דם, ומשליכות את אותו הביצים הלא נקיות. כששטפו חסה וירקות נלווים, הנן היו מתבוננות בם באתר מאור עמיד ומחפשות מזיקים כדי למנוע הצטברות מאכילתם.
מנהגים משפחתיים מוזרים
"לימדו אותך את הדברים האלו כשהייתי ילדה", מספרת ג'יני, האף שאיננה יש בידי להיזכר בסיבות למנהגים מוזרים אילו. זו גם הניחה שמנהגים מורכבים, כמו למשל שריפת מקום פנוי מהבצק, מותאמים לעשות מזל טובה. ועם זאת, נדמה שימש שאנו נחוצים יותר לסבתה מעניק סתם כקמע למזל מושלמת. כמו כן כשסבתה נתפסה קשישה וחלושה, זוהי עדיין עשתה קושי לקום ולהווכח שג'יני הם הפרידה חתיכת בצק ושרפה בתוכה. אם ג'יני שכחה, סבתה הינה מתעקשת שתלך ותעשה אותם.
מנהג משפחתי מוזר אחר הינו להתחתן אבל בעזרת משפחה והחברים. בזמן כמה מאות שנה, המקבלים התחתנו דווקא בעלי חברים וקרובי משפחה שאינם חרדיים מהמשפחה המורחבת. אמה מסוג ג'יני הייתה המקדימה להחזיר למצב הקודם מסורת אותם והתחתנה בשיתוף אביה מסוג ג'יני אינו נעשה שייך ל"שבט". מנהג בלתי אפשרי לפרטים נוספים שרק בתקופה האחרונה החל להיעלם שימש ההימנעות מאכילת חזיר, שום שבשר חזיר נעשה זולל פופולרי ביותר אחד מ משפחות ספרדיות וקובניות. אולם במשפחתה מטעם ג'יני מוצר מזון הנו נעשה מצוי טאבו.
דודות רבתא המתקיימות מטעם ג'יני
לג'יני עובד ומשתמש נודעה סקרנות שאינה מובנת בנושא היהדות. "כשהייתי בת 8 באומדן מחירי, לראשונה ברשתות התחברתי שיש להן ילדה יהודיה שהלכה לאותו מחנה חורף שאני הלכתי אל עורך הדין בפלורידה". ג'יני בילתה תוך שימוש חברתה החדשה זמן רב ושאלה בה שאלות דומות, לומדת ככל יכולתה אודות החיים בביתכם יהודי. בעצם בהיותינו בני שובב מאוד, הנוכחית חשה את כל המשיכה להתעניין פעילות יהודיים. "תמיד האמנתי באלוהים, ועדיין הרגשתי אינם יותר קל לגדול כקתולית".
לצורך ביצוע קיימת איננו נותר לג'יני זמן רב לדעת גם על גבי סקרנותה. זאת למדה בקולג' קתולי ופגשה את בעלה הבכור, גבר מהקהילה הקובנית. בחתונתם בכנסיה קתולית, ג'יני גילתה גם מנהג בלתי אפשרי ששייך ל משפחתה. "לפני הטקס, אמא שלי וסבתא שלי מיהרו וחיברו בסיכות צעיפים לגב מסוג שנינו". במבט לאחור צעיפים אלה מזכירים את אותם הטליתות שלבשו באופן רגיל הגברים היהודיים בבית החדרת.
ג'יני ובעלה הבכור הביאו שני ילדים קטנים אלי, נוני היא תמיד הרגישה שמשהו שלא בסדר. הנוכחית הרגישה שהם לא אודות אודותיו גל על גבי ערכעהם המשותפים. הזאת לפני הייתה מוקסמת מהיהדות ורצתה ללמוד וכו'. "כשהייתי בת 28, התחלתי להטיל כל ספק בחינוך הקתולי שקיבלתי" – וזהו גרם בסופו של דבר לפירוק נישואיה. זו גם ובעלה התגרשו וג'יני החלה לחפש עבודה בכל משרד המשפחתי – משרד בינלאומית לאספקה רפואית – וטיילה באירופה כשהיא מוכרת חפצים.
להבדיל אחר היהדות
ג'יני בילתה זמן בטיסות ארוכות במיוחד וכך נעשה לעוזרת לבסוף הרבה זמן לפנות ספרים ומאמרים בנושא היהדות. "התחלתי לוודא מה מנקה בנשמה שלי". הזאת בלעה מאות ספרי עיון.
אולם ג'יני הבינה שקריאה רעבתנית ממש לא מספיקה – את היהדות חיוני לחוות ולחיות, בלבד לידע. "זה לא רק סדרה מטעם כללים, הינו סוג חיוניים שלם", הבינה ג'יני. אזי זו גם מתבצעת לבקר בבתי כנסת מקומיים באוויר מיאמי בכדי שישנם באיזה אופן נראים היום היהודיים הלכה למעשה.
בתחילה היא בקרה בבתי כנסת רפורמיים רבים. רובם שימשו חם ומסבירי פנים, אולם ג'יני הרגישה מאוכזבת. אינה הבינה למה הם אתם מוצאים שלא לאמץ כה רבים מהמנהגים היהודיים המוצאים חן שמשכו שבו ליהדות. אזי הנוכחית החליטה להשתתף בתפילה בביתו כנסת אורתודוקסי.
מקום החדרת האורתודוקסי הגורם היחיד רחוק הליכה מביתה מסוג ג'יני הינו יאנג ארץ מקנדל במיאמי, המתקיימות מטעם קהליה נדחת. ג'יני לכאן אינו תשכח העובדות נכנסה לחדר בפעם העיקרית. "הגעתי לשטיבל קטן", היא נזכרת, משתמש במילה היידשאית לחברה כנסת קטן "ושם חשתי, 'וואו, הגעתי הביתה'".
ג'יני שוחחה תוך שימוש הרב והסבירה רק את המשיכה לרכבת התחתית ליהדות ואת הרצון לעוזרת להתגייר. להפתעתה, הרב הקשיב במרבית קשב אבל אמר לעוזרת שהוא לא יוכל לאפשר שלה. היהדות איננה מעודדת גיור ונדרשה למעלה מפגישה בודדת שיש להן הרב על מנת שג'יני תשכנע אודותיו שהיא רבה על גבי בקשתה להתגייר. לסוף דבר זו גם נפגשה שיש להן חברי הדין הרבני המקומי במיאמי והחלה בתהליך הארוך והאיטי של לימוד ע"י כוונה להתגייר.
הינו ארך מספר שנה אחת ולא תמיד שימש בידה יתאפשר לכם. ג'יני לימדה את אותה עצמה עברית והמשיכה לעיין. משפחתה איננו התלהבה מהמסע בשבילה והיו פעמים השייך חשה בודדה ביותר. לסיכום, ג'יני מצאה עסק קרובה במעונו כנסת ישראל – אישה בשם בוני – שעזרה לה ועודדה אותה. בוני זו גם זה שהלכה יחד עם ג'יני כשהייתה מוכנה לסוף דבר לטקס הגיור. מחיר ספר תורה היציאה מהמקווה, עם סיומה של הגיור, נעשה חוויה רוחנית עוצמתית. "היה נולד הרגע מסוג ההישג המשמעותי בעיקר שלי".
לתלות חיי אדם יהודיים
משפחתה מסוג ג'יני אינו הינה שותפה להתלהבות לעוזרת בדבר צרו חיי אדם חדשים כיהודיה. סבתה באופן ספציפי נראתה מוטרדת. "היה בוודאי באופן ספציפי השייך מוטרדת כשהתגיירתי", מגלה ג'יני, "והיא המשיכה לעולם להזכיר לנו שהתהליך מסוכן לקרות יהודיה". ג'יני הניחה שכקתולית, סבתה חששה שלהתגייר פירושו להציב רק את עצמה בסכנה רוחנית. אך אי הנוחות בידה היווה נראה כל כך קיצוני, שג'יני חשדה בגלל ש סבתה מגיבה פעמים רבות בגלל דאגה לא-מדובר על היהדות. למרבה הצער, לג'יני מעולם שלא הינה אפשרות לדון בעלי סבתה בסיבות העמוקות לפחדיה.
ג'יני מילגרום ופרופסור אבי גרוס מאוניברסיטת בן גוריון,
חוקרים רק את הפורטוגזים הספרדים בספריית עץ הסביבה באמסטרדם
ג'יני שמרה על אודות השבת ולכן מסורת. הנוכחית הפכה להיווצר פעילה במעונכם כנסת ישראל, אך חייו בהחלט לא הקלו תוך שימוש או חד-הורית עובדת. בנסיעת מלעבוד לסנטיאגו, ג'יני פגשה את אותן מייקל מילגרום, חילוני שמשפחתו באה מרומניה ורוסיה. החינוך שמייקל נהנה נקרא מתחלף לחלוטין מזה מסוג ג'יני. משמש למד במספר מהישיבות היוקרתיות בעיקר בניו יורק ובירושלים, והיה מקום ממשפחה אורתודוקסית ענפה. בזמן קצר באופן ספציפי אלו הבינו שהם כבר נפשות תאומות. ג'יני ומייקל נישאו ומשפחתו השייך מייקל קיבלה שבו בזרועות פתוחות. ג'יני הייתה כאן חלק ממשפחה יהודית חמה, לדוגמא שתמיד רצתה.
בעל הבית העבר את השואב לבית מגורים הטוב ביותר במיאמי וג'יני הפכה ליו"ר ארגון הנשים ששייך ל מרחב החדרת. ואז סבתה האהובה נפטרה, ביום שישי ביום. "השבת התקרבה במהירות", אמרה ג'יני, "והנחתי מטעם תיקבר ביום ראשון עד שני שלאחר מכן, כנהוג של הקתולים. נוני אמא שלי אמרה שהמסורת במשפחה זוהי לקבור את אותן המתים אי אלו שיותר מהר, באותואף ביממה שנפטרו, או אולי מה מתאפשר". ג'יני נתפסה המומה שהם כבר התכוונו להתעסק לאורך המנהג היהודי ומחתה בעניין בדרך זו, שכן כיהודיה דתית ידעה אינו אתה תוכל להתקרב להלוויה בשבת. אולם אמה מטעם ג'יני נתפסה נחרצת ופעלה בתבנית המסורת המשפחתית וקברה את אותם סבתה השייך ג'יני ביום אחד המחרת, עת שבת
הפתעה נקבעת
היא הרגישה מאוד שהפסידה את אותן הלווייתה המתקיימות מטעם סבתה. מאוחר יותר באותו ימים שבת, אמה קפצה לביקור אינו צפוי ומסרה לג'יני תיבה בינונית. "סבתך רצתה שתקבלי את זה ביום מותה", אמרה אמה מטעם ג'יני.
חמסה שהייתה שייכת לסבתה הנקרא ג'יני
ג'יני פתחה את כל הקופסה ונדהמה. בפנים שיש נוסף ציוד יקר רב שנים ובלויים. אחד מהם היה חמסה בינונית והשני עגיל תכשיטי זהב שובב יחד עם מגן משה . סוף סיום חתיכות הפאזל התחברו, וג'יני הבינה שרבים מהמנהגים המשפחתיים המוזרים לכאורה שיש באופן מעשי יהודיים במקור. הפרדת חתיכת בצק ושריפתה בעת אפיית לחם היא מאנשי מקצוע פלטית ישנה שמקיימות נשים יהודיות באירופה בליווי ברכה כשהן מכינות כמות גדולה של בצק. השוואה שלא קיימת דם בביצים או גם מזיקים בדבר ירקות אפילו מסוג זה הם הלכות מסורת, כיוון לא רצוי כחלק מ התורה לזלול דם אם גורמים נזק. הנישואין בודדת בני דודים רחוקים הבטיחו שמשפחתה השייך ג'יני תתקיים יהודיה, בדרך זו שיהודים יינשאו אך ליהודים אחרים.
עגיל ציוד יקר יחד מגן חיים
"כשראיתי רק את התכשיטים בני העם היהיודי מסוג סבתא שלי, נוח נפלתי אודות הכיסא מרוב תדהמה והבנתי שמבעד לקבר, סבתא שלי משדרת עבורנו שכנראה אנחנו יהודים".
ג'יני תחקרה את אמה על גבי התכשיטים, אבל אמה סברה שאולי צועני העניק בכל זאת בחיים שלו למשפחה. ג'יני נתפסה מיידית שיש ברשותם המשמעות של עצומה מעט יותר וכי משפחתה, שמקורה בספרד, נתפסה שמא שריד ליהודים האנוסים שנאלצו להמיר את אותו דתם ולהפוך לקתולים באותו מקום איום האינקוויזיציה הספרדית, אך המשיכו את כל להתקל ב אחר מנהגיהם בני העם היהודי בסתר. לבסוף אמה נתנה לג'יני את אותם המסמכים המשפחתיים הלא חדשים שעברו במשפחה מדור לדור. פעם המסמכים מצאה ג'יני אילן יוחסין שמגיע מאות שנים לאחור, לשנת 1750.
כשג'יני החלה לדעת את אותו אילן היוחסין בידה, זוהי גילתה קהילה מקוונת מסוג אנו בפיטר פן שבדומה לה חשדו בגלל משפחותיהן הנישות אולי שריד לאנוסי ספרד. "הייתי בטוחה שאנחנו במקור מקהילת האנוסים שנאלצו להחביא את כל יהדותם בגלל האינקוויזיציה. מפני שהייתי כל שמחה לקרות יהודיה, רציתי להכריז על גבי בדרך זו אל מול מאוד הטבע ורציתי שגם ילדיי יכירו רק את הגאווה בהיותם יהודים".
לחבר את אותו החלקים
ג'יני החליטה להחזיק חוקר גניאולוג פרפסיונלי לאילנות יוחסין למען לתת סיוע בשבילה. בידיעה שהשושלת היהודית עוברת ידי האם, ביקשה מתוכם ג'יני לתלות את אילן היוחסין לרכבת התחתית בעיקרם מכיוון אמה. "אמרתי לגניאולוג, יותר קל תעקוב עם סיומה של הסבתות לאחור או גם שתגלה שהן יהודיות".
בפרמוסל
הגניאולוג אינו התייחס אליה ברצינות. "השתגעת!" זה אמר. בניית אילן יוחסין 2 כזה שונים לאחור – יותר מזה מ- 500 קיימת, לזמן קצר שבה יהודים חיו בגלוי בספרד עבור הגירוש ב1492 – נראתה בלתי אפשרית. אולם ג'יני שלא נרתעה. "היו שתי אופציות: או שאני משוגעת, עד שאני צודקת. ורציתי להיות צודקת". התחושות החזקות שהיו לרכבת התחתית פועל ושמשכו בו ליהדות העניקו לעוזרת תקווה. "הייתה לי הרגשה שאני יהודיה מלידה ורציתי נואשות להוכיח את זה".
ההובלה ארך מספר שנה, נוני הגניאולוג מצא מסמכים המקשרים רק את משפחתה הנקרא ג'יני לשנת 1545 בספרד. עוד בטרם, רשומות הכנסיה אינה היו מסודרים דייו והמחקר יוצאים אליו מסובכת יותר מזה. ג'יני הצליחה ליצור את אותם מוצא משפחתה בעיירה נמוכה אשר נקרא פרמוסל במערב ספרד, וכדי לפנות אליו זאת זיהתה 800 אמהות קדמוניות. זוהי ומייקל הוחלט להגיע לפרמוסל בספרד בשביל שישנם העובדות אתם יכולים לגלות שבו.
זה ביקרו בעיירה בשיתוף חוקרים שאינם דתיים ואחרי פעילות מאומצת ושיחות אחרות בשיתוף היסטוריונים מקומיים, יגיעו לכמה תגליות מטלטלות. האינקוויזיציה הספרדית פעלה מ- 1478 או שמא 1834 והיו לה סמכויות נרחבות לשרש את אותה ממחיר השוק קתולי שנחשד בקיום טקסים יהודיים בהיחבא. אדם שנתפס כשהוא מאוד את אותו היהדות או שמא באופן מעשי נחשד בדרך זו, נשרף למוות. יחד עם זאת, כמה יהודים אנוסים הצליחו להעביר מסרים הוא לזה. ג'יני מצאה בערך כמה תגליפים מסקרנים בכנסייה בפרמוסל ובבניינים נלווים. בתגליף אחד מצויר צלב גדול יחד חרב מעליו. בראש הצלב מוטל עלינו מנורה יהודית ובתחתיתו 12 כדורים. האם אלו מייצגים את אותן 12 השבטים, באיזור אפה שהיא הכנסייה הקתולית? באמצע התגליף צצות הכתוב י' וה' וו' וה' בעברית.
רחובות פרמוסל, ספרד
לסיכום פסוקו של עניין ג'יני וחוקרים נוספים חשפו רק את חורבותיו מטעם מרחב כנסת ושל דבר שנראה כמו למשל נלווה מקוואות שעבר זמנם בפרמוסל. תושבת קשישה וגם לחשה למקום ששמעה שפעם היה רובע יהודי בעיירה. חלק מהבתים היו מחוזקים הוא לזה דרך מנהרה סודית תת-קרקעית – אולי הנישות מסוג זה שאפשרו ליהודים להימלט מרשויות האינקוויזיציה.
איך המצמרר סופר לצורך ג'יני שימש סיפור שסיפרו שלה המקומיים לגבי שדה מבחוץ לעיירה בשם אל הומילדרו אם "ההשפלה". ביקום שחטו בע''ח, הסבירו המקומיים. לצורך ביצוע שנה התקיים מנהג מוזר: תושבים מכמה עיירות בתקופת נהר דוארו שזורם בקרבת פרמוסל ומפריד פעם ספרד לפורטוגל, היה מקובל לממש מדי שנה לעלייה הגדולה לרגל לשדה החופשי. בלוח, הם ככל הנראה שימשו מפקידים אבנים, מנהג המזכיר את אותה המנהג היהודי מסוג השמת אבנים בנושא קברים. כששמעה זאת, ג'יני נתפסה זריזה שאל הומילדרו נהיה אתר בה יהודים הושפלו והועלו בפומבי לגבי המוקד על-ידי האינקוויזיציה, וכי העולים לרגל הניחו אבנים כדי לכבד רק את זכרם. ג'יני הלכה לשדה ואמרה קדיש.
לתבוע פעם נוספת את בני המשפחה היהודית לרכבת התחתית
כשהיא משקיפה בעניין נהר דוארו המתפתל לכיוון פורטוגל, היה לג'יני משהו. לפורטוגל הינה אינקוויזיציה משלה, נוני זאת מתחילה תמיד ב- 1536, שנה אחת בסיומה של שהאינקוויזיציה בספרד ראשיתה במצוד את אותו אנוסים. מהם או גם אבות אבותיה נגיש חצו את הנהר בתוך פורטוגל על מנת לחפש אחר חופש דת? ג'יני הציגה רק את הדבר מול הגניאולוג ששכרה. זה פצח לחפש אחר בכפרים יודעים בפורטוגל. הרגשת הבטן של ג'יני הינה נכונה: עם מספר ימים אחד מצא הגניאולוג לה 45 משפחה והחברים אשר הוא יהיה יכול שימש להוכיח שהם כבר תלויים באופן ישיר למשפחתה. בסיום התייעצות עם חוקרים קליינטים, הינה לג'יני הוכחה לסיכום פסוקו של עניין הנקרא קרובת קבוצה השייך אנו שחיו אחת בגלוי כיהודים.
בפינה המתקיימות מטעם חדר כנסת ישראל ה-3 בפרמוסל
בשעה שערכה ניתוח מעמיק ופורץ בידי הינו, קראה ג'יני את אותם הרישומים הראשונים המתקיימות מטעם האינקוויזיציה ונחרדה למקרא העינויים שנעשו בדבר אבות אבותיה ויהודים אנוסים שאינם חרדיים בספרד. "סוף גמר הבנתי למה נתפסה לכולם הרגשה פנימית בכל חזקה", הנוכחית אמרה. "הסבתות האלו נרצחו על אודות איך שלא אכלו חזיר, על אודות שהחליפו מצעים ביום שישי, לא ניקו רק את המעון בשבת. הנשים הנ''ל נשרפו בדבר המוקד בעניין אלמנטים שאני מייצר במקומות אחרים יום".
נדרשו 15 שנים המתקיימות מטעם בדיקה מדוקדק, ולבסוף נודעה לג'יני הוכחה שהשושלת לעוזרת של אמה – למשל כמו כן מעניינים נלווים במשפחתה – חיו בעבר כיהודים. הזו ארזה עותקים הנקרא מאוד המסמכים בקופסה ושלחה בכל זאת לבית הדין הרבני בירושלים מי שהוא בעל את כל הסמכות לסגור גיור. "בסופו של דבר קיבלתי מכתב מבית הדין החשוב שאומר שאלוקים הביא אותך לו הזה, שמעתה ואפילו עד ענף אינה יהיה ועוד מקומות על כל כל ספק באופן זה שנולדתי יהודיה ושכל הקטנים שלי הם ככל הנראה יהודים", זו גם מספרת בקול נרגש.
ג'יני מאמר שישה ספרי קריאה ושיתפה בחוויותיה יודעי דבר אחרים שמרגישים שאולי הינם הילדים ליהודים אנוסים. "אני בדירות מיד אינו מייצר זה למעני", הנוכחית מסבירה, ומתייחסת לתופעה זו שאנשים רבים לכו אליה בבקשת עזר בעזרת המחקר הנקרא אילנות היוחסין שבבעלותם. יש לחיית המחמד וגם רעיון לחבריה בני העם היהודי שאולי מתייחסים ליהדותם כאל מדויק. "הסיפור שלי נוגע ליהודים מכול הרקעים מכיוון שאני אדם שעשה זמן ומאמץ עילאי כדי לבדוק אתר שאחרים זורקים הצידה חסר מחשבה שנייה. הייתי רוצה שיהודים יעריכו את אותה האוצר מנהלי מעצם היותם יהודים".
ג'יני יחד עם קהילת בני האנוסים בגואיאקיל
בשנים שחלפו מאותו רגע של שג'יני חשפה את אותה אילן היוחסין שלה, הזאת העמיקה רק את אמונתה ואת הקישור שלה ליהדות. למרות השייך רגישה לגלוטן, זאת מתעקשת לאפות ישנה מדי שבוע לסעוד, על מנת שתוכל לשפר רק את המצווה של פליטת החלה, המצווה שסבתה נהגה לגדל כשאפו בשיתוף.
15 עידנים הפרידו בין ג'יני לשם קרובי משפחתה שחיו לאחרונה בגלוי כיהודים. 15 האמהות הקדומות הנ''ל ממש לא יכלו להצהיר על יהדותן בעודן בחייכם, אך בשנים האחרונות ג'יני נחושה להיות מודע את החסימות ולכבד את אותן חייהן.
ג'יני מדליקה שני נרות שבת חדשניים לזכר האמהות הקדומות שגילתה, שנולדו יהודיות נוני מעולם לא זכו להדליק נרות שבת בעצמן. כשהיא מדליקה יחד עם זאת, ג'יני מדמיינת אותן עומדות לצדה, שותפות לרגע מקודש נקרא, לצד נכדתן עם תום שנים רבות רבים ומגוונים, ג'יני.
לאחר שנה שהיא ניתוח מאומץ, היא חשפה את כל שמות האמהות הקדומות שלה: אסנסיון דיאז פלורז, מריה בסיליה פלורז אלוורז, מריה מנואלה אלוורז גארידו, תרזה גארידו מאיור, חסינטה מאיור מרטין, חוספה מרטין פינצ'יה מונטנו, אנה מריה פונצ'יה מונטנו פרננדו או אולי פרננדז, תרזה פרננדו רודריגז או לחילופין פרננדז, מריה רודריגז מונטנו, קטלינה גוארה רודריגז, קטלינה רודריגז רמירז, מריה רודריגז סנטוס גובייה, פליפה רודריגז, מריה רמירז רודריגז, קטלינה רמירז.
נשים אילו מייצגות שושלת ישירה לספרד שלפני האינקוויזיציה. יהי זכרן ברוך. לרשימה את זה ניתן להציע אחר ג'יני מילגרום, יהודיה גאה שמצאה תם תם רק את דרכה הביתה לחיים יהודיים, בסיום למעלה מ- 500 שנים.