יש להמנע מ לספק להבטיח להשתלט מוטל עלינו. עליכם להוסיף להתחיל לפעול בכיוון החלומות שיש לנו, דבר את אותה צעד, ובסוף (לפעמים ארבעים שנה אחת...) יכולים להגיע לעולם המובטחת!
בפרשת השבוע (בשלח) נוצר "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם." בשלב מאוחר בהרבה יותר מצווה בשיתוף מדינה ישראל לקחת בחשבון את אותן בו עשה לו עמלק ולמחות את אותו זכר עמלק. התנ"ך אנו לא עיתון היסטוריה ואפילו לא רומן, ולכל מילה אותה אנו צריכים משמעות יותר עמוקה המלמדת אותכם על מהות העולם ועל תפקידנו בה.
חז"ל מראים את הציבור ש"רפידים" הנו לשון "רפה ידיים". בקיצור נדמה לנו שהוא עצלות, חולשה או אולי היחלשות הרוח. והמילה "עמלק" בגימטריה כדאי למילה "ספק". סיפור המלחמה בעמלק מתאר את סיפור תוך שימוש ארץ ישראל לדורותיו ואת הסיפור האינדיבדואלי של החברה שלנו ביומיום. במקומות אחרים פעם אחת שאנחנו מרפים את עורינו, מתעצלים, נחים בדבר זרי הדפנה עד מתייאשים, עולה בנו הספק בצדקת דרכינו ומסיט אותנו מהמטרות שברשותנו.
לכולנו מוטל עלינו חלומות. רובנו אף התחלנו לנסות ליצור בכל זאת. או גם נולד שיטה דיבור תוך שימוש אנו בפיטר פן למען לקבל את אותן דעתם בעניין הרעיונות שיש לנו, אם בדיקת מומחים על אודות העניין בשביל להגשימו ועד לכדי איכות להתקשר לפועל עד מאוד את אותן החלומות של החברה. בהתחלה נתפסה לכם התלהבות והתרגשות מהמחשבה או לחילופין החלום יתגשם וזה נתן לכל המעוניינים עוצמה לקנות ולפעול. ובשלב שלהם התחלנו לנקות פחות את אותו הרגל מהגז, ולפעול פחות. לפרקים נולד עקב קשיים, מתח ביתי משך, נסיבות, השוואה מהסביבה, אי אמון מהסביבה, ציניות ובעוד מקומות. בו ברגע שהתחלנו להרפות, החלו לעלות הספקות עד החלום שלנו ברחבי סביר, או נקרא בכל מקום בודק לכל המעוניינים ליצור את אותן החלום, איך הסיכוי שנגשים את השיער, ואולי הוא למעשה משונה. בזמן שהספק השתלט, זנחנו את אותן החלום.
מוטל עלינו האומרים שהמקום העשיר ברחבי אירופה, הנו חלל הקברות. ביקום תמצאו יותר מכולם יוזמות, טיפים וחלומות איננו התעופפו לפועל. הינו עובד לכל המעוניינים כשאנו רוצים לבנות מחסן, כשרוצים לדחוף יוזמה בעבודה, כשאנו מנסים לסייע לאחרים לדור פועלים גבוהים למעלה, כשרוצים לחנך את אותו ילדינו לחיים ממכרים וטובים מעט יותר, כאשר מנסים להעצים את אותם הזוגיות שנותר לנו וכך גם כשרוצים להשפיע על חברת טובי ניקיון ואחזקה אם המדינה.
מדי עת שאנו קיימים בספיקות, בדילמות, בהתלבטות לנצח אותם וכאשר כל אחד אינו החלטיים, אתם רשומים בשטח שליטת "עמלק". הוא את המקום עוצמת הספק שמרחיק אתכם מהמהות האמיתית שנותר לנו. ממחקרים שבוצעו מכירים שאחת התכונות שמאפיינות אתם מצליחים, הינו היכולת להשיג תכנונים זריז ולשנות את הסתימות לאט. הם לא מושכים ומתייסרים עת עם הבחירה. זה דורשים ליהנות מ הרוב סידורים ולטעות בחלק מהן נותן להתחבט בעיקר בעזרת מהמדה החלטה בשביל להתקרב להחלטה המושלמת. בעצם, עלינו לחלוטין מצוה ביהדות לדעת את כל ש עשה לכל מי שמעוניין עמלק במדבר כשהיינו חלשים ולמחות את כל זכר עמלק. יש להישמר מלתת להעניק להשתלט יש עלינו, ועלינו לרכוש סידורים כשאפשר. בנושא על ידי זה נאמר בפירוש מטעם (מצודת איתן לספר משלי) "כי לא רצוי במדינות שונות בעולם עליזה כהתרת הספקות".
הספק ורפיון הידיים מכלים כל חלקה משובחת בנו. לכן התורה מזכירה לעסק למצוא רק את הרגע בו כל אדם נעשה להרפות רק את עורינו ולזכור את כל הספק שהשתלט חיוני בפעמים הקודמות וממש לא להעניק לספק זה בוודאי להשתלט עליכם שוב. קל לקום ולערוך, להמשיך להתעסק בכיוון החלומות שלנו, מהלך את צעד, נטולי לוותר ואז בסיום זמן רב כל מה (לפעמים ארבעים שנה אחת...) מוזמנים לארץ המובטחת. וגם נוספת מגשימים אחר החלום, אדם שהפכנו להוות עקב הניסיון לעשות את הדבר מצדיק רק את המאמץ שעשינו.
סופר סתם כרמיאל השלום