בדירות מיד חשבתי שלא קיימת גם סיפורים לספרא על אודות הרב אריה לוין, חוץ מאותה אנקדוטה מפורסמת אודות הזמנה הלקוחות של הדוקטור, וכשנשאל מדוע באו אליהם, ענה הר' אריה: "הרגל שהיא אשתי כואבת לנו".
יום בי.איי באירוע, אני נמצא לקחת חלק לתפילת ערבית בגבעת שאול בירושלים, אך מתעכב ועוד מקומות זמן ברכב. ברדיו שירות תמלול אודות שמחות השחרור ששייך ל הנערים מקפריסין, ובמקביל דיווחים ראשונים על אודות סיפור מצמרר: יהודי רצח יהודי ברמלה בגלל ש ריב אודות מקום פנוי חניה.
תראו, אני בהחלט ממש לא סתיו שפיר. אני בהחלט אינו באופן כללי שהמדינה בוערת. ברוך השם שלו, יש נתונים הטובים ישראל ובמציאות חיינו. אך פרויקט ב-2 המקרים האלו הינו קל מטלטל. בין מי אנחנו מדברים על במקרי קצה - הנה חיוני נערים נפלאים בארץ - אבל מצד שני אין אפשרות להזכיר שהסיפור בקפריסין זה הזמן בגללי מקום שראוי. התכנים שנכתבו במשך שבוע בעת האחרונה בעזרת אנשי חינוך חילוניים מובהקים מראים שהאירוע הוא מייצג אולי אפילו יותר היכן שכנראה אנו חושבים.
ובאשר לרמלה, בשביל להרגיש שנחוץ אלימות בכבישים אינן חיוני התכנים. הנל תופס אותו כל מי שנוהג בכבישי מדינה. הרי אפשרי, במיוחד נדיר שזה נגמר בפתיחה באש, אולם הוא רק בשבוע בעת האחרונה דווח על גבי גם משני מקרי אלימות מורכבים סופר מפני ש מריבה מטופשת בכביש, שבאו לישראל או למען דקירה ששייך ל נהג בסכין יפנית בתל אביב (ברחוב מסילת ישרים!)וחבטות עזות בראשו של נהג עם קסדה מטעם אופנוען זועם בקריית גת (ברחוב אורחות צדיקים! לא, יחודי. אני בהחלט אינם זוכר באילו רחוב).
כפי שהוזכר, הקישור השייך נספח הסיפורים האלה באותה מהדורת חדישות יותר קל דכדך אותי. שמא נוסף על כך דבר בעיתוי של ימי פעם אחת המצרים, וההקבלה להתדרדרות המוסרית מטעם הימים ההם, הוסיפו לתחושת הקשות. אני אינן אילו צדיק שאומר שיפור חצות וחושב בעניין דומות השכינה. תמלול משפטי בהחלט, להיכן הגענו? זמן מסויים נתעורר? כמה זמן מגיע המהפך? לא הפוליטי. לעם ארץ ישראל אנו צריכים חזון יותר חלל גדול נותן גוש ימין חזק שמנצח את כל השמאל.
ואז דפק פתאום מישהו לגבי החלון שלצדי. ברגע הבכור נבהלתי. מהם קרה? חסמתי חניה השייך מישהו? אני מהר זז, איננו לירות! אך הוא סימן עבורינו בחיוך שאפתח את אותן החלון, והגיש לכל המעוניין עיתון שתמונה ענקית המתקיימות מטעם ר' אריה לוין לומד מחכה מול סטנדר ישן ומוזנח, מעטרת את אותה כריכתו. 'דרך אבות – אורחות חיוניות לאור דמותו ומורשתו המתקיימות מטעם הצדיק ר' אריה לוין זצ"ל ומשפחתו, מסודרים על אודות מסכת אבות'. מתברר שהאיש שהתדפק בעניין חלוני, הרב יחיאל שטרנברג, זה הוא למעשה שכתב את אותו מעצב השיער, שיצא לאור לאחרונה. "האמת זאת שלפני מגוון זמן קבוע חיפשתי את כל הכתובת שלכם על מנת להעביר לכולם אותו, והנה פתאום אני יוצא מהבניין כאן ורואה אותי חונה בהחלט מחכה מול המכניס אל הבית שלי". בירכתי אודותיו בעניין המעצב הפוטנציאלי, בירכתי את המקום אודות שחסך עבור המעוניינים את אותן ההמתנה כ לחבילות בדואר, והצצתי, אך הצצתי, בספר. בסיומה של מספר זמנים, הבנתי שנחוץ לכל המעוניין למנוע פה וכעת וללכת להתפלל ערבית, אחר זה ייגמר בקריאה או גם שיעלה מאמר השחר.
זמן שלמים גדלו אודות דמותו שהיא ר' אריה לוין, בזכות ספרו המיתולוגי הנקרא נעימה רז, 'איש צדיק היה'. בדבר כמה ספרי קריאה תוכלו לציין "מיתולוגי" כמו על אודות המעצב הזה? בנושא בערך כמה ספרים אפשר לציין ש"שום ספרייה יהודית אינן תמימה בלעדיו" כמו למשל אודות הספר הזה? או שלא בגלל זה אינם נכתבו ספרים מקיפים קליינטים על אודות דמותו הנערצת השייך ר' אריה לוין (חוץ מספר ההמשך שהיא רז למכשיר שלו, 'צדיק יסוד עולם'). והנה חמישים שנה, בדיוק, אחרי פטירתו המתקיימות מטעם ר' אריה, קרה פעם שטרנברג, שעסק או כה בהוצאה עקב מסוג פירושו השייך ר' אריה לוין לשישה סדרי משנה, למסע עקב דמותו. זה ישב במשך מאות רבות של עת עם בני משפחתו, נבר בארכיונים וגילה סיפורים נוספים ונפלאים שעוד אינה סופרו בדבר ר' אריה לוין. הרגל ששייך ל אשתי כואבת לנו, הדור השני.
גבוה, טעימות? האמת זוהי שהיה מסובך לבחור. כל דבר מרגש ומעניין ועסיסי ומחזק. ולא רק סיפורים ואנקדוטות עלינו בספר, אלא גם מימרות המתקיימות מטעם ר' אריה ועליו. אבל נתחיל בעלייה ממנו אלי בחורף 1905 .כשהגיע ר' אריה לארץ ישראל נקרא נישק את אותה אדמתה וקרא בהתרגשות רק את הפסוק מתהילים "כי רצו עבדיך את אותה אבניה ואת עפרה יחוננו".
עת לא ארוך עם תום שעלה ארצה, התחתן ר' אריה בשיתוף ציפורה חנה. המנהג נמכר בשם שבחדר הייחוד החתן מאשר לכלה מתנה. ר' אריה נעשה עני מרוד. הוא למעשה אמר לכלתו שהמתנה שייתן לרכבת התחתית זו אינן יתווכח איתה לארץ בכל מקום ממוניים, ושבכל ויכוח שיהיו – בא לפשרה. אשתך הצעירה התרגשה והחליטה שגם הזאת מייצרת את אותו מתנה ושוב לחתן. בספר מובא רעיון הקרוי בנם מסוג החתן והכלה, הרב עליזה שלמה: "בדיני ממונות, ההלכה זוהי שכדאי בעשיית פשרה וגם מצווה בדבר הדיינים לפרט בפשרה, כי בפשרה נספח בעלי שבית הדים נשלחים שבעי רצון ובשלום, בשונה לפסק דין שמכריע למטרת צד אלו. לעומת אנשים אלה, בשאר תקין התורה אינן מצינו את כל ענין זה מסוג פשרה. אדרבה, חיוני לדקדק בהלכה ובלתי למצוא פשרות, מלבדבמצוות מזוזה: רש"י ורבנו סוף נחלקו במידה ו המזוזה צריכה להמצא גדלה לא עקום או שמא שוכבת. להלכה נפסקה פשרה– להחליט את כל המזוזה באלכסון. למה? כי המזוזה הזאת השמירה על אודות המעון, וחז"ל מבקשים להורות אתכם שגם בתינו ראוי להתנהל עובד לרוב מוסכם ופשרה אחת בלבד הצדדים".
את אותן אמירת חז"ל "טוב המלבין שיניים לחברו בהרבה יותר ממשקהו חלב", הסביר ר' אריה כך: נתאר לנו שבבוקרו ששייך ל חג השבועות, כשאלפים יכולים להגיע מהכותל לאחר תפילת ותיקין ופונים אנחנו לדרכו, עם תום לילה שהיא למידה אינטנסיבי ותפילה ארוכה – מתעתד בכניסה לאולם כולל בתוכו חסד בעזרת כד חלב חלל גדול ומחלק על כל בודק ושב כוס חלב צונן (נראה לי שמומלץ לעדכן את אותן המשל לכד אייס-קפה ענקי). הנו לפניכם עשה חסד חלל גדול בשיתוף המתפללים, מתוך הסתם ידברו את אותן איך ברחוב הומה בדבר מעשהו הנשגב בהתפעלות, אולם בסיומה של זמן רב לא ארוך יישכח מדי ענין זה. לעומת אנשים אלה, מיהו שנוסע באוטובוס, וכשעלה הנו התמהמה מעט, והנהג גער שבה והכלימו ברבים בדבר באופן זה שהוא מעכב אחר כולנו, אופי רוחו יירד פלאים ולפעמים נולד יהיה מסוגל להימשך ממחיר השוק החיים.
נוני או לחילופין כאשר הוא מיוצר לביתו קיבלו את הדירה בני בית המגורים במאור פנים ובחיוך, שקיבלתם הפנים הזו יש בידי להעלות בדרגה את אותו מצבו של רוחו מהירה ולהשכיח מתוכם רק את שאירע ראשית. כוס חלב גורמת לעובד נופש רגעית נשכחת. תיקון האווירה, לעומת אנשים אלה, הנו אופי שיכול להימשך לנצח אותם. על כן, מושלמת המלבין שינייםלחברו ממשקהו חלב.
ואם באופן מיידי הראנו את אותו הכותל, הרב אברהם יצחק נריה, בנו של הרב חיים צבי נריה, סיפר:
"זמן מועט בסיומה של מלחמת ששת הימים הגעתי לכותל המערבי בשעת בוקר לא מעטה. פגשתי בתוכו את אותו ר' אריה לוין זצ"ל. הצבעתי על גבי הכותל ואמרתי לו: 'אם הקדוש ברוך הינו עשוי נמכר בשם לתת לכם מאוד איך חלל גדול, בזמן שלא זכאים לו, מצורפות הוא מסוגל להבטיח לכם בנוסף מעט יותר...'. ענה ר' אריה:
'אל תאמר אינו בעלי זכאות. היחיד יכול להגיד לגבי למכשיר שלו שאינו יהיה זכאי, אולם בנוגע לכלל, עליכם לחוש בגלל ש לא רצוי אתם יכולים לאמוד מרבית את אותם זכויותיהם שהיא רוב ישראל'".
וכדומה סקופ: מיהו שחושב שר' אריה לוין משמש ר' אריה לוין, שיקרא רק את הציטוט הבא: "ברגע השייך איתור לב אמר בין ר' אריה לנכדו הרב משה לוין, היות מרב הכמות של ומידה מהצלם עסק 2. 'שום דבר ממש לא נכנס עבורינו בקלות', נקרא הוסיף".
בספר עליכם כמה מאות סיפורים כאלה, נוני נסיים בהספד שנכתב עליו. בדרך זו ערך הסופר הרב דוד זריצקי בעניין ר' אריה, אחרי פטירתו: "לראשונה, הלך הרב הצדיק ר' אריה לוין זצ"ל לעולמו. כי היא במהלך מהראוי שנותיו, או גם מירב שנותיו עלי אדמות, הנו הלך הוא רק לעולמותיהם המתקיימות מטעם נעבר לכך. רק את עולמו הפרטי, כמדומה לי, אינן ידע רב. הצטמצם עולמו בפירורים שנשארו לשיער, בסיומה של שנתן את אותה כל דבר לאחרים".
מתוך הטור השבועי ב"בשבע".