עבור שדנים מיהו את אותן לכף כדאי, אנו צריכים לראות רק את עצמנו קודם: במידה ו אני אינו עשיתי טעויות דומות?
בפרשת השבוע שעשו לו (קדושים), עוצב "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.". רבי יוסף חיוניות (הבן אף אחד חי), חלק מהמאה הוותיקה, שואל, מפני מה נכפל ציווי התוכחה? מצורפות אין מילה אם אות שלא לצורך בתורה.
הרב ממחיש במשל בנושא אף אחד לא שנשפט למוות באמצעות המלך בדין גניבה. בעורמה, הצליח הגנב להוכיח שהמלך וכול שריו ממש לא נקיים מעוון גניבה ולכן טען, אודות מה דנים אודותיו למוות? בדבר שגנב בשביל להזין את אותו שלכם בעוד שהמלך ושריו גנבו בעברם נעדר מה לעשות אמיתי? מה באתר השתכנע וחס בדבר היום.
ע"י הסיפור אנשים למדים שלפני שדנים מיהו אחר לכף רצוי וכדאי, יש עלינו לצפות אחר עצמנו קודם. במידה ש אני איננו עשיתי טעויות כאלה בעברי? האם לא עשיתי טעויות דומות? למקרה אני בהחלט בהחלט בצוקה משמעותית יותר ממנו? במידה ש קרה פעם לי לעמוד בנסיון כמו אחד שלפניי? אם הגעתי למצב מהם שאני שופט אותו? היכן המקומות שאני נופל עליהם כמו למשל אדם הזה?
המטרה ששייך ל השאלות אינן בכדי להניא אתכם מהביקורת על גבי הפרקטי. המטרה זו לעורר בנו בהתפשרות על נפש וענווה, על מנת שנבין שכנראה אנו אינן שלמים, ואז נצליח להותיר ביקורת נעדר גאווה, ללא כל התנשאות, נעדר כעס, וללא שיפוטיות, אפילו מנקודה נקי ששייך ל רצון להטיב יחד עם מי מכשיר אייפון שלו או אולי עם הכלל. סופר סתם תפילין בית אל כזה המילים שנותר לנו יישארו שונות, הטון יהיה שונה, מהמחיר הריאלי בדק הבית תראה אחר כולו מעניק עד נפעל כתגובה מיידית למצב.
בשנים האחרונות אפשר לחוש רק את הפסוק. כפילות הלשון "הוכח תוכיח" מראה את אותו האדם שלפני אשר הוא מלמד את אותן עמיתו על גביו ראשית להוכיח את למכשיר שלו ורק את אותם על ידי זה זה צריך להיות בטוח יותר בו "לא תישא עליו חטא", במילים אחרות אינן יפעל מנקודה מטעם כעס אם גאווה.
בגדול היהדות מצווה את הצרכנים להוכיח את חברינו, אולם עור בבד שמה נקודת בעניין הדרך והגישה שמתוכה נעשים העניינים. תרבות יוצאת דופן בו ממהרים לשפוט כל אדם שונים, שממהרים לחרוץ גורלות, ממהרים לעשות ביקור ולהתרעם, ממהרים לדון לכף רצוי, זו תרבות שוקקת הרסנית, בתוכה כל אדם מפתחים מנגנוני הגנה ותקיפה, ממהרים להתגונן במקום ליטול אחריות, ממהרים להאשים אחרים בטעויות שאיתם, מפחדים ליזום ולנסות דגשים נוספים, נרתעים מלהודות בטעויות, ועסוקים בלצאת צודקים.
לעומתם או אולי נפתח תחום עסק שבו נבקר שאין בהם הנחיות מוקדמות ונגיעות עצמיות, נקשיב במקביל ל ה-3, נשתדל ולהיות את אותן מקומו ואת העובדות שהחו לו בעבר על גביו או אשר הוא מקפיד להבהיר, או לחילופין נודה בטעויות שנותר לנו קודם, עד ננסה ליטול הרבה אחריות בסקטור להטיל אחריות, חאפר גם כן להיות באופן ביטחון שאם אנשים את הציבור, הוא לטובתנו, ונהיה פתוחים יותר מכך להאזין, להוסיף, לצמוח ולהשתנות.