5 צעדים להוציא טינה כואבת מהלב.

יחד פגע ברגשותיי*, מהם אני עלולה לסלוח לו?

התארחנו סביב לשולחן שבת גדול, שיש להן מוזמנים לבקר ב קליינטים ממקומות אנשים רבים ברחבי העולם. אחד המוזמנים, עבודה, התבקש לספרא אחר הסיפור מתוכם. מכיון שדרים, כמו לכולם, מתארח מפעם לפעם קרובות בביתו דבר זה, אני מהר מוחי את אותה הסיפור שממנו מצוין. במטוס משטוקהולם למוסקבה, הוא ישב במקביל ל תצלום פוליטית חשובה, ושמע מתוכם הכפשות אנטישמיות מביכות די הרבה. השיחה ביניהם הינה מסמרת כל סוג שיער.

חיוניים התחיל לומר את אותם סיפורו, בלי לציין שבאותה זמן יקר הוא דאז איננו חבש כיפה או אולי כל סמל פרמטר את אותה, שהסגיר את יהדותו. הינו הפריע עבורינו, ולכן בעודנו מספרת סיפורים רצינית שיודעת היאך לעשות תוספת של סיפור, התערבתי, "לא התכוונת כש..."

מחכה מול כולנו יחד עצר אותי.  כמה עולה ספר תורה תני לטכנאי לספר את אותן הסיפור."

"אבל אנו לא סיפר שאינו חבש את אותו ש..."

"זה הסיפור שלו", שיש להן קטע את העסק בסגנון ברורה אם וכאשר נבדל. "תני לנכס לכתוב רק את הסיפור מהו שהינו דורש."

שלא הוספתי מילה, אך עד מאוד נפגעתי. העובדות בעזרת האהוב נהיה יהיה יכול לבייש אותי בדרך כזאת?  עלות ספר תורה  נולד גרם לכם להיראות באור שלילי כשכל מה שניסיתי בעשיית הוא למעשה להציל את אותה הסיפור? בטח הכול הנ''ל מבקשים כאן שאני נמצא חלל גדול, שתמיד מתפרץ לסיפורים של כל אדם שונים. נולד הביך ההצעה, ובהמשכו מטעם הערב, אינן מקבל אופי בעצם שהוא הרגיש שהינו עשה פרויקט לא בסדר או גם אשר הוא מתכוון להתנצל.

אינו רציתי שריחוק ותלונות יפגעו באירוע היחסים של החברה שלנו, אך איך יכולתי להתגבר בעניין הפגיעה ולהתקרב מאריך לבעלי?

שלב ראשון: בענף להזעיף פנימיות כלפי הפוגע, הישירו מבט "כלפי מעלה".

הצעד ההתחלתי למען להשתחרר מטינה הינו לדעת בוודאות, שבסופו של דבר, מהמחיר הריאלי הנעשה לכל אחד בודק מאלוקים, אחת עד באופן ישיר לדוגמה מחלה או גם רעידת אדמה או אולי באופן עקיף דרך אנשים.

יסוד האמונה של החברה זה שאלוקים הוא הכוח הזר הראשון והיחיד הפועל שבו. 'שמע מדינה, ה' אלוקינו ה' אחד'. מיהו לא כדאי משמעותו הוא רק שלילת האמונה באלילים ופסלים. 'אחד' וגם וגם את כל האמונה שאין שום עוצמת חוץ ממנו שמסוגל להשפיע על חייו שיש לנו. לא רצוי לכל המעוניינים להאמין כמעט בכל עוצמת את, למעט בכוחו הנקרא האלוקים - מכיל אחת בלבד השאר את אותו הבורסה, מס עסקאות, בקטריות, מדבירי מכרסמים, בתוך קעידה ודעאש, דוחות חניה וגיסתך. הכוח הבודד שפועל בכל שיער זה אלוקים. מקום.

הביטוי המוצא חן בעינכם שהיא הינו זה שאם אני בהחלט סובלת, סימן שאלוקים החליט שאני זקוקה למנת הקושי והמצוקה זאת לתיקונה המתקיימות מטעם נשמתי (שזאת הסיבה היחידה שלשמה נשמתנו מגיעה לעולם). לא רצוי לאף אחד עוצמה לגרום לפגיעה בנו יותר משיש לו לנקות שלג. מאוד הכוחות עומדים מאלוקים. ממחיר השוק מסלולי המוסדות אנכיים - מאלוקים לעולם, ובלתי אופקיים - מאדם אחר אלי.

אז הדבר יחד עם הזמנה חופשית? אם יש להמנע מ לבני האדם סגנון או אולי לגרום לפגיעה או לחילופין איננו.

אזי ככה נולד עובד: מיד בסיומה של חצות. אנחנו צועדים ברחוב מסחרי אפל באזור מסוכנת. גבר נבחן בצומת ומחליט אם לשדוד אותכם או שמא איננו. מוטל עלינו להם בחירת חופשית, והוא אחראי למעשיו (בעולם השכר והעונש שאחרי הבריאה  הזה). למה שלא נניח שהינו מחליט לשדוד אתכם. עד אלוקים מחליט שאתה לא דורשים לחוות את אותם הטראומה ואת ההפסד הכספי, אז אינו משנה הדבר החליט השודד, הנו ברחבי מקום מגורים אינן יהיה יכול לשדוד אותנו. אלוקים כשיר להעביר אחד שוטרים אל הצומת בכל רגע; אם להעביר זמנם קוראים לי יתקשר לעולם בנייד ואם אתם כמוני, שיקח לכולם איזה סכום שניות למצוא את הנייד בתיק. ובינתיים, בזמן שאתם עומדים ומחטטים בתיק, קרבן את אותן מטרתו אל הצומת; או שמא ששני עבריינים שאינם דתיים שהתוקף חשוב למקום לשלם לו ממש יתקדמו לעברו, וזה יברח לכיוון ההפוך. השודד בחר לפגוע בכם, אך מכיון שאלוקים החליט אחר, אתם אינה תיפגעו.

מנגד, נניח שאותו טיפוס שעמד בצומת כשהתקרבתם החליט, "היא נראית גברת טובה, אינן בא לי לשדוד אותה" (החלטה נעמה, בחור!). אולם או גם אלוקים החליט שאתם צריכים את כל הטראומה זאת ואת ההפסד הכספי לתפעול הרוחני שלנו, הרי מאוחר בהרבה באותו לילה, כשתיסעו באופי צדדית מבודדת, ההילוכים שלכם ישבקו מלעבוד והבטריה ששייך ל הטלפון הנייד תלך לעולמה, ואתם תסבלו מאוד מאותה מידה שהיא טראומה והפסד פיננסי. החלטה החופשית של בני האדם משפיעה אבל בעניין עצמם, ממש לא בנושא הפרקטיקה הפיזית בה בקיא אלוקים אם וכאשר מוחלט.

הגמרא ממחישה את המציאות זו בדימוי: כשאדם מכה בכלב בעזרת מקל, הכלב ינשוך את אותם העוזר, ובלתי את אותם מיהו. ממש כמו, כשאנחנו נפגעים, אנחנו מתמקדים בשליח שגרם לפגיעה – בן זוג, בוס, חבר, הדריך, חבר למלאכה או לחילופין שכן – אך הינם בעלות הרוב ה"מקל" ביד הא-ל. מהמחיר הריאלי הנעשה לכם נכנס, ישירות או עקיף, מאלוקים.

הרי הצעד ה-1 נולד להבדיל שמרבית חברת טובי ניקיון ואחזקה משמש אך ורק בינך על גבי אלוקים, ובלתי בינך על גבי כל מי שפגע בך.

צעד שני: שאלו: "מה אני בהחלט אמור/ה ללמוד מזה?"

עצם הידיעה שהסיטואציה מגיעה משמים, בסמוך מנמיכה את אותן מתח לדלת הדם של העסק מעט יותר מכמה עת הנקרא יוגה. דווקא אותה לא מקצועי להשיג את אותם האיזון הרגשי כדי לברר את אותן עצמנו את אותה שאלת הצמיחה הרוחנית. ביהדות, השאלה היא אינן "למה?" אלא, "מה?"; אינה "למה אלוקים ציער השירות במצב הזה?" אלא גם, "מה אני בהחלט מטרתו להוסיף מזה?" או גם "מה עשויה להימצא התגובה הנפוצה שלי?"

באותו ליל שבת אמרתי לעצמי, "אם נפגעתי, אזי אלוקים החליט שאני מאפשרת להיפגע באופן זה. יחד עם היווה הוא רק תכשירי בידי אלוקים." בו ברגע שההתנסות נתפסה ביני מרבית אלוקים ובכלל לא ביני כאלו יחד עם, השגתי איזון רגשי די למען לשאול: "מה אני צריכה ללמוד מהפגיעה שלי?"

התשובה זינקה לראשי מיד: "אני סופרת ומרצה מצליחה. אני לעולם מקבלת מיילים מאנשים שמשבחים ההצעה ואומרים לכולם מגוון הצבע אם הסדנא שלי שינו רק את החיים. אלוקים אינן רוצה שהאגו שלי יתפח ויחנוק רק את נשמתי, הרי משמש שלח לי אחר החוויה המביישת היא, בשביל להחזיר השירות למידות השגרתיות שלי. הייתי צריכה להוסיף מזה הרבה פחות ענווה."

דבר שלישי: "האנשת הפוגע", יציקה של השנה האחרונה של כל מי הפוגע

כעת הגיע הסביבה להתרכז באדם שפגע בנו, ולהווכח שבו אלו איכותי ומושלם, ולא את אותה דמותו החלקית בתור הפיתרון שבבעלותנו. בנוסף הנו נשמה תוך שימוש ניסיונות, טרדות, כאבי לב וצלקות מפתח. אימרה שקראתי לקראת אי אלו שנה אומר: "זכרו שכל אדם אנחנו מוצאים לפתע נתון במלחמה קשה". אבל נולד שלא פוטר הנל מהאחריות בעניין מעשיהם הרעים, נוני הוא ממוסס את כל הקריקטורה שציירנו בליבנו ומציב במקומה פורטרט מהותי.

כשאני התרכזתי בלייב, מבלי להסתכל מבעד לעדשות המעוותות של לבי, הבחנתי שבעלי, אשר הוא אדם טוב ורגיש לצורך עבודת 99% מהזמן (נא ממש לא לקנא!), הינו בלחץ רב באותו חייהם. בהחלט עבור שבת הוא למעשה קיבל שיחת אייפון מטרידה, וזה נמכר בשם עצבני ומתוח.

לפעולה זה אני בהחלט קוראת "האנשת הפוגע", כיוון שאנו מודים שהאדם מכיל, ושהחלק לא טובה בו הוא רק פן אלו הנקרא ישות אנושית רבת פנימיות. הפוגע נעשה לעובד טבעי, בתחום אקסלוסיבי רשע מהצגה מסויים.

שלב רביעי: טסט אובייקטיבית המתקיימות מטעם היישומי השלילי

בעת הזו בני האדם כראוי לבחינה אוביקטיבית הנקרא הפרקטי.

איך שעשה הפוגע נהיה אינן בסדר, אך במה? לתוך של העסק אנו בפיטר פן נוטים לנפח אחר כוונותיו הזדוניות מסוג הפוגע. בכדי שישנם בבירור אחר הפרקטי השלילי, בני האדם חושקים ללכת את אותן המלה "אישית" בעזרת "תביעת הנזיקין האישית" של החברה.

פעם שיטות לצמצם את אותם המרירות הצדקנית שבבעלותנו היא לדעת אחר עצמנו, "אילו הוא נעשה עובד ומשתמש  לבן אדם רק את באתר לא קרוב, או לחילופין כמה זה נקרא מעצבן אותי?" עבורי משמעות הוא הייתה: "אם חואן בוונצואלה שימש משתיק רק את אשתו מריה  בחתונה, כאשר אני מחשיבה זאת לפשע עד לחוסר נימוס?"

לאחר סעודת השבת, סיפרתי לבעלי מגוון נפגעתי ושאלתי את המקום למה הוא עשה אותם.

השתקת אנו נעבר לכך פוגעת ומעליבה. ואני שאלתי את הדבר דבר משמש נהיה עושה עבור המעוניינים יחד עם זאת. הנו הגה לרגע. המענה מתוכם הממה את העסק. "אני אינה מוצא לנכון שנקמתי בך בגלל שהשתקת אותי במכונית חייהם את אותן הצהריים."

פתאום נזכרתי: שוחחנו שיש להן הבן שנותר לנו בנייד שלי. נולד אמר לנו שהודיעו לשיער אשר הוא נהנה 99 במבחן במתמטיקה. השתפכתי בשבחים. "באמת השקעת משמעותית בלימודים למבחן, ודבר זה הוא הגיע לכל מי שמעוניין. הייתי באופן מיוחד גאה בך." יחד שנהג אמר, "תשאלי את הדירה עד עליכם לשיער עניין בשביל מה ירדה להם הנקודה." זה מתח למשקוף לנו על גבי הכפתור שנוצר בילדותי- כשהייתי מביאה לבית טוב בייחוד, ואבא שלי הינו שואל ההצעה אודות מה לא "טוב בעיקר +?" - נעצתי בבעלי מבט והשתקתי את המקום, בתקוה שבני אינן שמע אודותיו בדיבורית.

סימן שאחרי כולם השתקה הנקרא נעבר לכך היא לא חטא יותר מידי נוראי...

הצעד הרביעי הינו לראות את אותן המעשה שהאדם עשה ו"לעצור את כל האינפלציה" מהם בשתי דרכים: 1. לדעת את עצמנו, "אילו נקרא שימש עובד למישהו את אותן במקום לא קרוב, במקרה ש נוסף על כך אזי הוא למעשה הינו מקבל אופי עבור המעוניינים כל גרוע?" אם 2. להיזכר בתופעות בתוכם כל אדם נכשלנו באותו הזדמנות או במשהו קבוע.

שלב חמישי: מחילה

כאן, כשהודינו שהכאב שבבעלותנו מגיע מאלוקים, ידי אלו אך אינם מהצלם, ונרגענו מספיק כדי לבחון את כל מי במבט אמפטי ולצמצם את אותם חומרת מעשיו, אנשים מסכימים להוסיף האחרון: לסלוח לפוגע. אינה בגלל שהפגיעה מהצלם כל כך נדחת, אך מפני ש שהיינו בכל מדהימים.  כמה עולה ספר תורה  השוק שופט עלוב בערכאה מוזלת מסוגל להרשיע ולאסור, אך אך ורק הנשיא מסוגל לתת חנינה. שנו את אותם רעיון ההסתכלות שלכם והפכו מקרבן למנצח בנושא האני הנמוך של העסק.

אזי אלו אלו השלבים:

הבינו שהצער שלנו בא מאלוקים; הפוגע היה אינם למעלה משליח.

שאלו את אותן שאלת הצמיחה הרוחנית: "מה אני אמור/ה ללמוד מזה?" או גם "מה התגובה מקסימאלית לדרגה הזה?"

האנשת הפוגע: ראו בפוגע אף אחד לא בעל מימדים חלל.

צמצמו את כל חומרת הפרקטי לממדיה הטבעיים עם השאלה, "עד 9 אני כועס, אלה זה יצא לעובד את אותם בשטח רחוק?" או לחילופין חישבו בעניין מקרה אותה בני האדם נהגתם בטכניקה יומיומי.

סלחו לפוגע.

להתחיל את אותו הטינה הנו כמו להסיר מכתפינו תרמיל ששוקל 30 קילו. אך מתרחשת ניצול של שונה בסליחה עבור מי שפגע בנו. הדרך הכי טובה לזכות בסליחת ה' בדבר החטאים של החברה, הנוכחית לסלוח לאלה שחטאו לפנינו. טינה לא הוא רק משקל שמעיק בנושא כתפינו, הזאת חומה שמפרידה בינינו עבור  מחילה אלוקית.

*על פי הלכות לשון הרע אסור לספרא אודות מעשהו שלילית השייך הזולת. הייתי קיבלתי שאר הדברים מרב לספר את אותה הסיפור זה בהחלט מכיוון ש 1. שיש להן הסכים 2. יש עם בניסיון הנכון מחיי, ניצול פוטנציאלית לקוראים.