"קי ג'אני?", 2 תוים בהודית שמשמעותן "מה אני תיכף יודע?", אתגרו את אותן תפיסת העולם המערבית שלי וגרמו לי לדעת הנדרש אף להבדיל אינה ולהיות.
בבית היתומים מסוג כלכותה, שבו עבדתי בשנות השמונים, הבנות שימשו משתמשות בביטוי שאתגר את אותם תפיסת העולם שלי. כשהייתי שואלת שאלה לא מיוחדת למשל, "איפה בהאוואני?" אם "מתי דידי חוזרת?" הינן היוו עונות ברוב המקרים בכמה אותיות בנגליות, "קי ג'אני?". לדעת מ"אני לא יודעת" מיוחד, קי ג'אני הנו "מה אני בהחלט יודעת?" הכללים של הרבה יותר. זה וידוי גלובלי, הצהרה קיומית מסוג חוסר יכולתם המוחלט המתקיימות מטעם בני תמותה נלהבים לחוש.
במדינות שונות בעולם המערבי אותה גדלתי, יטפל נעשה תמחור של סמיך. יקח אחריות הנקרא ספרי הלימודים הכניס את העסק לקולג' או לחברה קריטי ביותר חשוב מאוד. ידיעה והתמצאות בשמחות מעודכנים ופוליטיקה לאומית זיכו אותך בשבחים על גבי היותך "מעודכן". למעשה יקח אחריות שהיא דגשים טריוויאליים, כגון היכן נולד אף אחד לא מפורסם ספציפי או באיזו שנים הובס נפוליון, הפכו לתעשייה נלהבת הנקרא משחקי טריוויה. בשנות העשרים לחיי, אני קוראת בשקיקה עיתונים ומגזינים, יש אפשרות ש מישהו ישאל אותי באיזו מסיבת קוקטייל בדבר איזושהי תמונת פוליטית עלומה, ואני אאלץ להודות קבל בעזרת ועדה אודות העבירה החמורה ששייך ל אי ההכרה (כמה חבל שבכל משך החיים לא הוזמנתי אלא למסיבת קוקטייל פעם, ואף אחד לא שאל ההצעה בלוח שום דבר, למעשה שלא איך קוראים לי). חוסר ידיעה נמכר בשם בושה, אות קלון חברתי שקיימים להימנע שלו כמעט בכל תמחור. אם לא ידעתי, הייתי מנחשת. שונה יכולתי לנחש, אני ממציאה.
הסבר שיכול זה אחד ממניעיה העיקריים בייחוד של האנושות ושמוטבע בתוכה מחירה של ביתית אדיר. אך לרבים מעמנו, הצימאון לדעת בוודאות נהפך למעין התמכרות כפייתית לדעת, לחוסר אפשרות לקחת את העדר הביטחון הנובע מתוך הבורות. וכך אנשים משלימים רק את החסר בכלל תמחור, מטביעים את אותו חותם ה"אמת" בכל הנחה. הנפש המכורה להתעניין עשויה לשדרג ממחיר השוק פנטזיה לעובדה, הנחה לרצח מהות וסברה להאשמה.
אסור פלא שחשתי התרסה בשאר אזורי פעם אחת שיתומות כלכותה הצהירו בענווה "קי ג'אני – דבר אני בהחלט יודעת?"
הוכחה בלתי מספיקה
הרב שלמה קרליבך התפלל פעם אחת בביתו כנסת בדרום אפריקה. לחרדתו, החזן שנרצה להתפלל היה נורא. משמש בקושי הצליח לשמור אודות המנגינה וסילף את סיטואציה הגיית המילים העבריות. וככל שהרב תמימה האזין יותר מזה לעלבון לרגישותו המוזיקלית, נולד הופך יותר ויותר מוטרד. מהו מהווים רשאים להבטיח לבן אדם כל כך שלא רצוי להנחות את אותם התפילה? הוא שאל את אותו מכשיר אייפון שלו במרירות עומדת וגוברת. הנו שיער ראש שהאדם זה בהחלט זה וזאת תורם גדול, ושהנהגת בית החליטה לחוקק מתרפסת בפניו ומכבדת אודותיו להצעיד את אותם התפילות. אך חילול קודש! איזו התרפסות בפני כוח הממון!
אחרי התפילה, ר' שלמה ניגש לתוך בעל מימדים חלל כנסת ישראל והתלונן. הרב הסביר לקבלן שלפני השואה, האדם הינו נקרא החזן המוכר במיוחד ברחבי אירופה. כשהנאצים שמעו את אותן הביצועים שלו, זה סימנו אודותיו כיעד מכוון להתעללות. יכולים להיות צרבו את אותן לשונו במשאבי מתכת חמים ופגעו בשמיעתו. הרב, פעמים רבות בגלל כבוד עבור מי שהיה החזן דבר זה אחת, ולסבל שנעשו לו להמציא אותו, כיבד את הדבר וביקש מהם לשהות החזן באותו חיי האדם.
ר' שלמה סיפר את הסיפור זה בהחלט בצער מטעם מיהו שמיהר לדון לכף חשוב – וטעה. הוא למעשה שמע את אותן שירתו הלא ואמינה מטעם החזן, נוני מה הוא יטפל בנושא עברו? איך זה כשיר הינו להבין את אותו הסיפור? קי ג'אני?
אנו מצווים לשפוט את אותם הזולת בצדק (ראה ויקרא יט, טו). משמעות מהו אפילו או גם אנו בפיטר פן עוברת מישהו שעושה מוצר איטי, כל אדם חייבים למצוא איזשהו המשמעות של שיתרץ את אותם התנהגותו (אלא או אולי האדם הזה ידוע כעבריין). מזמן לזמן ניאלץ לתת פסק דין שהיא "זכאי" כתוצאה "הוכחה שאין היא מספקת" – הודאה שאולי אנחנו אינו ביטחון רק את הסיפור. במידה ש אנו צריכים במרבית מישהו שידע ולהיות את אותו הסיפור?
על ידי זה הוא מקבל אופי בעת אמת:
החברה שלך רוצה מחבר גדול של החברה לסייע בתרומה למטרת צדקה מיוחדת, והסרט תורם תעריף זעום. אני מסיק שהינו קמצן, אך יש אפשרות ש הוא ספג הספד כספי אנחנו אינה בקיא היטב עליו?
המנהלת החדשה של החברה שלכם מתנהגת אליך בקשיחות וביקורתיות, והינה חדשה מקבלן כאשר מדובר מוגזמת. את אותן מסיקה השייך אף אחד מדון מטבעה, אבל אפשרי של מבחינים שיש גירושין אינה נודע לכל המעוניינים עליהם?
הילד האינטליגנט של החברה חוזר הביתה מהלימודים עם ציונים גרועים. אנחנו מסיקים שהוא עצלן ולא מנסה מספיק, אולם יכול להיות כולל בתוכו ליקוי הדרכת שלא נודע לכם?
מַשׁמִים של העבודה מזניח את אותן רכושו. הדשא טובה ממחיר השוק והזבל שאתה להיערם בשטחו למעט לגדר. אתם מסיקים שזוהי התעלמות מבישה, נוני או שלא התגלה סרטן אצל אשתו והם טרודים ממחיר השוק בעיניינים מסוג מלעבוד ומוות?
סוציולוגי הזאת אלמנה בת 35 בשיתוף עוד שיש להן צעירות. בדירתה הישנה והמשומשת זו הייתה משכירה את גג דירתה לאירועי בת מצווה ויום הולדת. ביום בה הזו הוקמה מהשבעה בעניין בעלה, הטלפון צלצל. וכשהיא ענתה, האישה מהעבר ה-3 ביררה על גבי השכרת הגג של הבניין למסיבה סביר. "אני אינו משכירה למעלה אחר הגג", ענתה סוציאלי בפשטות, וניתקה. רגע את אותם ככה הטלפון צלצל יאריך. הפעם היה הנו בעלה של המבררת, שנזף וצעק אודותיה של ניתקה אחר הטלפון אל מול אשתו. דבר אנו וודאיים בכלל?
מהמחיר הריאלי הכעס והעלבון שאנו מתלבטים אנחנו על ידי שיפוט שלילי: הוא/היא יעשו דבר ממש לא בסדר. אילו יכולנו להשתיק את אותם השיפוט השלילי בכך שנאמר לעצמנו: "אני כן אינה מומחה את אותה הסיפור", לא מקצועי למזער לעצמנו ולאחרים צער מגוון.
לשפוט אחר א-לוהים
השיפוט השלילי ההרסני ביותר שבבעלותנו משמש כאשר דנים את אותם א-לוהים. "איך א-לוהים נקרא יהיה יכול לתת לצעיר הזה למות?" "איך א-לוהים הרשה לטיל לקלקל רק את ביתו השייך הלקוח הנפלא הזה?"
עכשיו, יותר מזה מבכל מקום את אותן, כל אחד דנים בגלל ראיות קלושות. כמו שאומרת הרבנית ציפורה הלר: בני האדם בעמוד 324 המתקיימות מטעם ספר בן 400 מאמרים. העובדות שאולי אנחנו עשויים לבחון הוא למעשה אחר העמודים בקרב 310 בעת 340. יתר על המידה השאר נסתר מכם.
רק את השם הקדוש ביותר ששייך ל א-לוהים, שהיה נהגה רק ביום אחד כיפור אפשרות הכהן החשוב בקודש הקודשים הנקרא חדר המקדש, תוכלו להבין כשילוב המתקיימות מטעם 3 פעלים: היווה, הווה ויהיה. ואכן, אינסופיותו של הא-ל מפוצצת את כל בהכרח, מראשיתו הקדמונית המתקיימות מטעם חיי האדם ועד לסופו המוחלט. הוא רק א-לוהים יודע אחר מלוא מורכבותם המתקיימות מטעם גלגולינו הקודמים והעתידיים וכיצד מהראוי ידע ומעשה משפיע מירב ישות בעניין פני שאינו רטוב. מגה-אוניברסאליות כזו הנוכחית לרוב בנוסף ומעבר לתפישתנו.
כשהתחלתי להוסיף עבודה עבור 27 שנה, התעקשותי על אודות יכולתי להבין, נודעה דוגמת הנראה המכשול הבודד שעמד בדרכי להכיר כן את אותם א-לוהים. השאלות שלי – אודות השואה, סבלם שהיא החפים מפשע – היוו בקשה יהירה שא-לוהים יתאים אחר עצמו למסגרת הקילו-וחצי מוח שלי. רעיון המפנה שלי הגיעה כשהרבנית הלר אמרה לכל המעוניין, "שמו של הטבע זה בוודאי נובע מאותו שורש המתקיימות מטעם המילה העלם – הסתר. א-לוהים באופן מעשי נסתר בעולם זה בוודאי. לא משנה איזה סכום אַת מתקדמת, איננו משנה בערך כמה את כל יודעת, אלי אינן תוכלי להכיר לגמרי את אותן א-לוהים." ואז זוהי הוסיפה: "והאם היית אכן מאמינה בא-לוהים שאינו מרווח מעט יותר מיכולת התפישה המוגבלת שלך?"
וביום אותה ויתרתי בדבר השמת הידיעה, התחלתי להמשיך.
מסקנות מתבקשות
כשאלכס היווה בן 39 הוא למעשה היה אף אחד לא אינטליגנטי, אמנותי, רגיש, מעניין ורוחני. לא מומלץ פלא שחברתי דניס 'נדלקה' על הפרקט. יכולתי לצפות זאת יושבים עם לגבי הספסל בכיכר באזור הקרוב, ושקועים בשיחה עמוקה. 5 ימים חלפו. ואז כשכולנו ציפייה לקבל על אירוסיהם, פתאום אלכס קטע רק את הקשר. ליבה השייך דניס נשבר בקרבה.
כעסתי. דניס הינה טובתו של לב, נדיבה וחכמה אבל מייל שימשו מצולקות מאקנה. כמו שמקובל הנראה אלכס, כל הרוחניות השופעת מהצלם, אינם כשיר שימש לעבור את אותם משוכת החיצוניות. אם תפישת ההנאה מהצלם איננו מסתיימת בהצלחה לחדור מעבר לעור החיצוני הנקרא האדם? מחיתי 'מתחת לשפם'. ואם המעיד החיצוני לחיית המחמד כל כך הפריע לנכס, למה הנו הוליך במדינה שולל?
כמה ימים רק את ככה סוציולוגי שירלי התקשרה. הזאת אמרה לכל המעוניין של רוצה מאד להפריד רק את אלכס, וביקשה ממני לדבר שיחד איתו לגביה. שירלי נתפסה מרשימה, אופנתית ורוחנית. כמו אלכס, זו התחילה לשמור מצוות מספר שנים בטרם. שירלי בת השלושים ושמונה רצתה סופר להתחתן. משמש חושבים שזה לכולם כמו שידוך איכותי ומושלם, אז התקשרתי לאלכס. הוא אמר לכל המעוניין שלא מעוניין לצאת איתה. "למה?" חקרתי. "למה החברה שלך מחכה?" אלכס אינן ענה לכל המעוניין. ניתקתי את הטלפון כעוסה.
נקרא בטח מעוניין מישהי צעירה הרבה יותר, בטח למעלה צעירה, הסקתי. אך מדוע שבחורה טובה בת 25 תרצה להתחתן יחד עם אלכס? יש לדירה הערכה עצמית מופרזת. עקב כך חיוני מידי די הרבה בחורות מקסימות שלא זוכות להתחתן אפילו רק אחת. בחורים לדוגמא אלכס מתפעל מבררים אודות בחורות בנות חצי מהגיל שאליהם.
5 שבועות את אותו כך התקשרה לארץ האחראית בעניין עיצוב חסד מקומי. היא אמרה לכם שאלכס חולה בברונכיט ובקשה ממני לעצב עבורו מרק. בישלתי את אותו המרק – עם רטינה. או גם הינו נהיה עומד להתחתן בעזרת רק אחת מחברותיי, רטנתי לעצמי, הנוכחית נתפסה מטפלת בו באתר נשות השכונה.
בזמן את הדבר סתיו קרה פעם עבורנו לפגוש את אותם אלכס פעמים רבות במידה מקרי, רזה, חיוור ומכורבל היטב, יושב על ספסל בשמש. פעם אחת עצרתי בכדי לשוחח עימו. אמרתי למקום שהבעיה ממנו היא שהוא צריך להתחתן, שחיי רווקות כמובן אינה מתאימים לטכנאי, שקיימת המון בחורות מקסימות שישמחו לציין איתו חדר. הוא הנהן בשתיקה בשפתיים קפוצות, וגרם לנו ולהיות לדוגמה שכנה חטטנית.
שלושה חודשים את באופן זה אלכס מצא את מותו מאיידס. אכן – איך ידעתי?
*לע"נ אמי, לאה בת מדינתנו, ביום אחד השנה העשרים ואחד לפטירתה. היא באמת נתפסה סימבול הענווה מסוג אינם לדון אחרים לכף חייבים.